הרקע: איחור של עד כמעט 20 חודשים במסירה

על פי פסק הדין, ארבעת הרוכשים – דוד ואורטל דורה, שרון ומשה אדרי, וגל איגור פלדמן – רכשו דירות בפרויקט שבנתה החברה ברחוב הרב קוק 41 באשדוד בשנים 2017–2018.
לפי הסכמי המכר, הדירות היו אמורות להימסר בתוך 24 חודשים ממועד החתימה, אולם בפועל נמסרו באיחור של בין 16 ל־20 חודשים.

למשל, דירתו של דוד דורה נמסרה באיחור של 16 חודשים ו־12 יום, ואילו דירתו של פלדמן – באיחור של כמעט 20 חודשים.

הקבלן טען לקורונה, דרישות ביוב וחשמל – והשופט לא התרשם

חברת י.ס ספיר ניסתה להסביר כי האיחורים נבעו מ"נסיבות שאינן בשליטתה":

• השפעות מגפת הקורונה,

• דרישת חברת החשמל להקים חדר טרפו (טרנספורמציה),

• צורך להחליף תשתיות ביוב,

• ושינויים שביצעו הדיירים עצמם.

אלא שהשופט ליבליין קבע כי החברה לא הביאה בדל ראיה להוכחת טענותיה – לא חוות דעת, לא יומני עבודה, לא תכתובות עם הרשויות ולא היתר בנייה מתוקן.
בפסק הדין נכתב כי "צמד המילים 'משבר הקורונה' אינן מילות קסם הפוטרות קבלן מחובתו למסור את הדירות בזמן – יש להוכיח בראיות ממשיות את משך העיכוב שנגרם כתוצאה מהמגפה".

עוד קבע בית המשפט כי גם הדרישה להקים חדר טרנספורמציה או לבצע עבודות ביוב אינן נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת היזם, וכי עליו היה לצפות מראש קשיים מסוג זה בעת תכנון לוחות הזמנים.

טענות על עיכובים בשל "שינויים בדירות" – נדחו

החברה טענה כי חלק מהרוכשים ביצעו שינויים בדירותיהם שגרמו לעיכוב. אולם גם טענה זו נדחתה:

"אין די באמירה כללית – יש לציין את היקף העבודות ומשך העיכוב בפועל. מאחר שלא הוצגו ראיות – הטענה נדחית," כתב השופט.

כמה יקבל כל אחד מהרוכשים

בהתאם לחוק המכר (דירות), שנועד להגן על רוכשי דירות, נקבע כי הפיצוי יחושב לפי דמי שכירות חודשיים ראויים לדירה דומה (3,900 ₪), מוכפלים לפי שיעור הפיצוי הקבוע בחוק.
בית המשפט פסק כך:

• דוד דורה – 87,750 ₪

• אורטל דורה – 87,750 ₪

• משפחת אדרי – 55,383 ₪ (לאחר קיזוז תשלומים שבוצעו באיחור)

• גל איגור פלדמן – 64,579 ₪ (לאחר קיזוז)

לכל אחד מהם נפסקו גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

דבר השופט: "החברה לא הוכיחה דבר – הרוכשים זכאים לפיצוי מלא"

בפסק הדין תקף השופט ליבליין את גישת החברה:

"לא הוצגה ראיה אחת שתבסס את טענות ההגנה. אין יומני עבודה, אין תיעוד, אין חוות דעת. הנתבעת לא עמדה בנטל הראיה ולפיכך עליה לפצות את הרוכשים במלוא הסכום."

בית המשפט גם הבהיר כי מגפת הקורונה אינה "הצדקה גורפת" לאיחורים בענף הבנייה, וכי קבלנים נדרשים להוכיח קשר סיבתי ממשי בין האירוע החריג לבין העיכוב הספציפי.