"הליך הגישור בתיקי רשלנות רפואית מתחיל בדרך כלל לאחר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה לפני שמתקיים דיון ראשון או כאשר בית המשפט דוחף את הצדדים כבר בדיון הראשון, לנסות הליך של גישור לסיום התביעה".

כך מסביר עו"ד דותן לינדנברג, בעל ותק של כ-22 שנים כעו"ד ושהוסמך לפני כ-16 שנה כמגשר מוסמך ונכלל ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט.

עו"ד לינדנברג: "הגישור חוסך בזמן עד לקבלת הפיצוי, מהווה חיסכון כספי לתובעים ואף מוביל לתוצאות טובות עבור התובעים.

במקרים רבים נציגי חברת הביטוח שמבטחת את בית החולים או קופת החולים הנתבעים, זקוקים  להמלצת המגשר שהוא בעל רקורד משפטי מכובד, בכדי לסיים את התיק".

שרת המשפטים פרסמה החודש התקנות  להערות הציבור ומטרתן להסדיר את אופן ההפניה למגשר.

זאת על מנת לייצר שוויון הזדמנויות עבור כלל המגשרים בישראל.  בעוד כחודש, תחתום השרה שקד על תקנות דומות שיחולו גם על בתי הדין לעבודה ויסדירו את אופן ההפניה למגשר.

לדברי השרה, מדובר למעשה בהשלמת המהלך הכולל להסדרת הגישור בבתי המשפט:  בשלב הראשון נקבע כי פגישות גישור ("מהו"ת") שחלות במספר מצומצם של בתי משפט שלום תורחבנה לכל בתי משפט השלום וניתן יהיה להרחיבן גם לבתי המשפט המחוזיים.

בשלב השני פורסמו תקנות אשר מסדירות את אופן גיבוש רשימת המגשרים וכעת אלו תקנות אשר תסדרנה את אופן ההפניה למגשר.

נכון להיום, השופט הדן בתיק רשאי להציע לבעלי הדין לפנות לגישור. אם הם מסכימים הוא מציע לצדדים מגשר מסוים או מספר מגשרים שעליהם הוא ממליץ בהתאם לשיקול דעתו וללא כל קווים מנחים, קריטריונים ומבלי שההמלצה תהא שוויונית.

התקנות החדשות קובעות שאם הסכימו בעלי הדין לעבור לגישור, השופט יפנה אותם ליחידת הגישור והיא זו שתציג בפניהם רשימת מגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך שבין הצדדים, כאשר אלה יוכלו לגבות שכר טרחה עד לגובה המצוין בתקנות.

המגשרים ייבחרו לפי תחומי התמחותם ועיסוקם, אזורי פעילותם והשפות אותן הם דוברים. באופן זה תהא התאמה אישית ומקצועית עבור כל מקרה.

התיקון המוצע ייכנס לתוקף ב-5.9.19 בד בבד עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי.