לדברי עו״ד ברוך גדע, סניגור פרטי העוסק בייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים ברחבי הארץ,"רבים סבורים כי ברגע שהוגש כתב אישום - ההרשעה כמעט מובטחת. בפועל, במקרים המתאימים קיימות עילות משפטיות שעשויות להביא לביטולו או לחזרת התביעה מאישום".

באילו מצבים ניתן להביא לביטול כתב אישום?

ההליך הפלילי מורכב משלבים ברורים, ובכל אחד מהם עשויות להתעורר נקודות תורפה. בין העילות האפשריות לביטול אישום ניתן למנות כשלים ראייתיים, פגמים דיוניים, אי קיום שימוע מקום בו החוק מחייב זאת, טענות של הגנה מן הצדק ועוד.

"למרות אחוזי ההרשעה הגבוהים בישראל, לא כל כתב אישום נשען על תשתית ראייתית מוצקה כפי שנדמה", מסביר עו״ד גדע. "לעיתים קיימים פערים בגרסאות, ראיות שנאספו באופן בעייתי, או ליקויים בהתנהלות היחידה החוקרת. בחינה מדוקדקת של חומר הראיות עשויה לחשוף חולשות משמעותיות".

במקרים מסוימים, התביעה עצמה עשויה להחליט לחזור בה מכתב האישום, בין אם בשל שינוי בהערכת הראיות ובין אם בעקבות טענות משפטיות שמועלות על ידי ההגנה. במקרים אחרים, בית המשפט הוא שיבטל את האישום לאחר קבלת טענה מקדמית.

חשיבות ההתנהלות בשלבים הראשונים

לדברי עו״ד גדע, שלב מוקדם בהליך הפלילי הוא קריטי:
"האופן שבו מתנהלים כבר בתחילת הדרך - החל משלב החקירה, דרך הליך השימוע ועד העלאת טענות מקדמיות - עשוי להשפיע באופן מהותי על גורל התיק. ישנם מקרים שבהם פעולה נכונה וממוקדת מונעת התפתחות של הליך ממושך, מורט עצבים ויקר..."

עו"ד גדע מדגיש, כי ביטול כתב אישום אינו מהלך טכני בלבד, אלא תוצאה של ניתוח אסטרטגי: "נדרש להבין לא רק את הוראות החוק, אלא גם את האופן שבו התביעה ובתי המשפט מנתחים תיקים בפועל. חומרי חקירה בכל תיק דורשים בחינה ומדויקת ללא עיגולי פינות".

השלכות רחבות מעבר לאולם בית המשפט

העמדה לדין פלילי עלולה להשפיע על קבלת רישיון מקצועי, קידום במקום העבודה ולעיתים אף על הליכים מנהליים מקבילים. לכן, עו"ד גדע מדגיש כי חשוב שלא להקל ראש בשלב הראשוני של ההליך.

"לעיתים עצם ניהול נכון של ההליך מביא לתוצאה שונה לחלוטין מזו שנראתה בתחילת הדרך", הוא אומר. "חשוב להבין שקיימות דרכים חוקיות להתמודד עם כתב אישום ובמקרים המתאימים אף להביא לביטולו".

הרחבה מקצועית על הדרכים והעילות האפשריות לביטול כתב אישום מופיעה במדריך שפרסם באתרו.