ברשויות המקומיות החלשות יותר, פעולות פרסונליות או יוזמות נקודתיות אינן מסוגלות לחולל שינוי משמעותי שייטיב עם תושביהן. על פי מחקר של "פורום ארלוזורוב", הפתרון טמון בשינוי שיטת התקצוב של הרשויות המקומיות. המחקר, שנכתב על רקע כישלון הממשלה והשירותים הציבוריים במענה לאירועי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, מדגיש את הפערים העמוקים שהתגלו בין הרשויות.

חולשה של רשות מקרינה על תושביה

כאשר רשות מוניציפלית אינה מסוגלת לעמוד על רגליה מבחינה כלכלית, הפגיעה הישירה היא בתושביה. תשתיות מוזנחות, שירותים בסיסיים חסרים ואיכות חיים ירודה הופכים למציאות יום-יומית. חמור מכך, במצב כזה הפערים בין הרשויות המקומיות מתעצמים, ומגדילים את הפערים הכלכליים והחברתיים בין אזרחי המדינה. הפתרון למצוקה זו אינו טמון רק בהעברת תקציבים נוספים. מדובר בגישה שורשית יותר, המתמקדת בשדרוג היכולות הכלכליות של הרשויות החלשות ועידוד יוזמות ופיתוח מקומי.

מודל ה-PPP: שותפות ציבורית-פרטית

אחת הדרכים להתמודד עם האתגרים הללו היא באמצעות פרויקטים ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי (Public-Private Partnership – PPP). פרויקטים אלו מאפשרים לרשויות להקים תשתיות ולפתח שירותים חיוניים מבלי להכביד על תקציבן המצומצם. במקום להיות תלויה במימון ממשלתי ישיר או בהעלאת הארנונה של התושבים, הרשות משתפת פעולה עם יזמים פרטיים, שמביאים איתם ידע מקצועי, ניסיון וכמובן – משאבים כלכליים.

היתרונות של שיטה זו מוכחים. בין הפרויקטים המובילים שהוקמו בשיטת ה-PPP ניתן למנות את כביש חוצה ישראל, הרכבת הקלה בירושלים, מתקני התפלה ותחנות כוח. פרויקטים אלו לא רק פתרו בעיות לאומיות דוחקות, אלא גם תרמו ליצירת מקומות עבודה, קיצרו זמני נסיעה, הרחיבו יישובים והפכו את ישראל למובילה עולמית בתחומים כמו התפלה ואנרגיות מתחדשות.

יישום מודל ה-PPP ברשויות המקומיות

הפוטנציאל ליישום מודל ה-PPP ברשויות המקומיות הוא עצום. רשויות יכולות להשתמש בשיטה זו להקמת מגוון רחב של פרויקטים – החל בכיתות לימוד ובמרכזי תרבות, דרך חניונים ציבוריים ושירותי השכרת אופניים ועד לשיפור תשתיות מים וביוב.

השיטה מאפשרת לנתק בין האיתנות הפיננסית של הרשות לבין הצורך להקים תשתיות חיוניות. כך, גם רשויות המצויות בגירעון כבד יכולות להקים פרויקטים מורכבים וארוכי טווח. עבור היזמים, ההכנסה מהפרויקטים מובטחת מראש, מה שמפחית את הסיכון הכלכלי שלהם ומעודד אותם להשתתף גם במיזמים הממוקמים באזורים מוחלשים.

שותפות כאמור מקנה לרשות המקומית, כלי להתמודד עם שחיקת מנגנוני מדינת הרווחה הממשלתיים. שחיקה זו גורמת לפגמים, עיכובים ורמה לקוייה של מענה לצרכי הרשות המקומית ותושביה. משעה שאספקת השירות תעבור לגורם הפרטי בעל מומחיות בתחום, ואינו מוגבל בבירוקרטיה הרי שאיכות השירות תעלה. נהיר כי הצלחותיה של הרשות המקומית במינוף היישוב תמשוך יזמים נוספים להשקעה ביישוב.

(צילום: Canva)

יתרונות כלכליים וחברתיים

מעבר לתרומה הישירה של פרויקטים מסוג זה לרשויות המקומיות, הם מספקים מענה רחב יותר לצרכים של החברה כולה. שדרוג התשתיות והשירותים מוביל לשיפור איכות החיים של התושבים, מעלה את ערך הנכסים ומעודד פיתוח כלכלי. כמו כן, פרויקטים אלו תורמים לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה ומגבירים את השוויון החברתי בישראל.

לדוגמה, הקמת מרכז תרבות ביישוב פריפריאלי יכולה לספק לא רק מקום לפעילויות פנאי לתושבים אלא גם לייצר הזדמנויות עבודה חדשות. שיפור תשתיות תחבורה יכול להפוך אזורים מנותקים לנגישים יותר ולקרב אותם לשוק העבודה במרכז הארץ.

כך למשל, בעסקאות קומבינציה, ממנפת הרשות המקומית קרקע שבבעלותה ומעניקה ליזם חלק מהנכס לקידום מטרותיו העסקיות, בתמורה לבניית נכס ציבורי ו/או בתמורה לחלק מהרווח הצפוי בפרויקט.

פועל יוצא הוא השבחת נכסי הרשות המקומית וכן ערך מוסף של מינוף ושיפור איזור מסויים, לרבות שטחי תיירות ופנאי.

ראו למשל המרינה באשקלון, קניון עזריאלי בתל אביב וכו' שנבנו בשיטה זו.

אפשרות אחרת היא קידום של צרכים חברתיים לרווחת תושבי הרשות המקומית בשיטת BOT, דוגמת מעונות יום, מעונות סטודנטים, גני ילדים, בריכות טיפוליות, מתקני נופש וספורט ועוד.

נסביר שבניגוד לעסקת קומבינציה המונח BOT מתייחס להתקשרויות שבהן הרשות המקומית מתקשרת עם יזם פרטי, אשר מקים על חשבונו את המתקן ומפעיל אותו כבעל זיכיון, בהתאם להנחיות הרשות המקומית. אותו זכיין גובה את התשלום מהמשתמשים הפרטיים שאמור לכסות את הוצאות ההקמה והתפעול השוטף – על פניו, ללא הכבדה ניכרת על הקופה הציבורית.

התקשרות כאמור חוסכת לרשות המקומית את עלויות התחזוקה וגם צפויה לשפר את רמת השירות של המתקן. סביר להניח שבמקרים כאמור מפרט הבנייה והאחזקה יהיה ברמה גבוהה יותר ביחס למה שהרשות מקומית הא יכולה לספק.

יתרון נוסף הוא שהרשות המקומית אינה מוותרת על שטחים מסויימים מתוך הפרוייקט, ויכולה לקבוע שבמשך כל תקופת ההתקשרות, הכנסותיה הקיימות אינן נפגעות (כדוגמא מפרסום בתחנות אוטובוס).

מעונות סטודנטים זוהו כתחום אטרקטיבי לקידום. בנייתם של מעונות כדאית לעיר כיוון שהיא מושכת אוכלוסייה משכילה, צעירה וחזקה, והשותפויות בתחום זה יעילות עקב יכולתה של הרשות לקדמן על קרקעות בייעוד ציבורי כמו כן, הצפי הוא לרמת ביקוש גבוהה וכדאיות עסקית בעקבות עלויות הדיור המאמירות.

החסמים והאתגרים

למרות היתרונות הרבים, ישנם חסמים ליישום מודל ה-PPP ברשויות המקומיות. חלקם קשורים בחוסר ידע מקצועי של נציגי הרשויות, חוסר אמון במגזר הפרטי וחשש משחיתות. בנוסף, לא כל פרויקט מתאים למודל זה. יש צורך לבצע ניתוח כלכלי מעמיק כדי להבטיח שהכנסות הפרויקט יכסו את עלויותיו לאורך זמן.

כדי להתגבר על חסמים אלו, על הרשויות המקומיות ללמוד מהניסיון שהצטבר במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים שכבר יישמו בהצלחה את מודל ה-PPP. הדרכות, שיתוף ידע וליווי מקצועי יכולים לסייע לרשויות להוציא לפועל פרויקטים איכותיים ויעילים.

דרוש: שינוי גישה

אם נרצה לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל, עלינו לראות ברשויות המקומיות שותפות מרכזיות ולא רק גופים מבצעים. ההשקעה בהן, באמצעות מודלים חדשניים כמו ה-PPP, היא השקעה ישירה ברווחת האזרחים ובחוסן הלאומי. שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי הוא מפתח לשינוי מהותי. זהו כלי שמאפשר לרשויות המקומיות לא רק לשרוד, אלא לצמוח ולספק לתושביהן איכות חיים גבוהה יותר.

עלינו לקוות ולפעול לכך שרשויות מקומיות ברחבי הארץ יאמצו גישה זו וכי המדינה תספק להן את הכלים והידע הדרושים כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בשיטה זו. שילוב נכון של חזון, משאבים ושותפות יכול להצעיד את החברה הישראלית לעתיד שוויוני ומשגשג.

עו״ד אילן שרקון הינו שותף-מייסד ויו"ר של פירמת CBA

עו״ד נעם שוחט הינו מנהל מחלקת מכרזים ומימון פרויקטים בפירמת CBA