עובד נמל אשדוד תבע בגין פגיעה בקרסול, בברכיים, בידיים, בצוואר ובגב - מה פסקו השופטים?
19.09.25 / 08:54
הנקודה המעניינת בפסק הדין היא הקו הדק שבית הדין משרטט בין תלונת כאב סמוכה לאירוע לבין ליקוי אובייקטיבי שניתן לשייך לתאונה. הסרטון הכריע את פסק הדין
יגאל זנטי (1968), עובד נמל אשדוד, נפגע ב־25.1.2023 בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי—אך רק קרסול שמאל הוכר. זנטי ביקש להכיר גם בפגיעות בברכיים דו״צ, ידיים, צוואר וגב.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (ב״ל 15632-06-23), לפני כב׳ הנשיא צבי פרנקל ובהרכב נציגות הציבור גב׳ אליזבט סקירה טל (עובדים) וגב׳ אילנה מסד (מעסיקים). פסק הדין ניתן ב־16.9.2025.
צומת ההכרעה: “כאב” לא אומר “ליקוי”
הנקודה המעניינת בפסק הדין היא הקו הדק שבית הדין משרטט בין תלונת כאב סמוכה לאירוע לבין ליקוי אובייקטיבי שניתן לשייך לתאונה.
ד״ר ארז אבישר (אורתופד) קבע: האירוע באנרגיה קלה, ללא נפילה; במיון תועדו כאבים בקרסול בלבד. בדיקות CT/אולטרסאונד/צילום שנעשו סמוך לאירוע לא הראו חבלה באיברים האחרים; ברקע הרפואי של התובע הופיעו שינויים ניווניים ותלונות קודמות (צוואר/גב/ברכיים/כתפיים) עוד לפני התאונה.
ד״ר דוד אנג׳ל (מומחה נוסף) אישר את התמונה: מנגנון התאונה—מעיכה בצד שמאל ללא נפילה—אינו מתאים לגרום לנזקי צוואר/גב/ידיים/ברך ימין. לגבי ברך שמאל העיר כי ייתכן כאב סמוך לאירוע, אך אין ליקוי—כלומר, לכל היותר “החמרה זמנית וחולפת”.
במילים פשוטות: גם אם כואב אחרי תאונה – בלי ממצא אובייקטיבי/נזק אנטומי שמוסבר במנגנון התאונה, אין “ליקוי” שמקים הכרה.
הסרטון הכריע את האופי: “בלי נפילה, אנרגיה נמוכה”
לבית הדין עמד סרטון התאונה. בשני הסבבים של שאלות ההבהרה כתבו המומחים: האופנוע זיגזג כדי למנוע נפילה, לא התהפך, והרוכב לא נפל. זהו פרט קריטי: בלי נפילה/חבלה משמעותית—קשה לבסס קשר סיבתי לפגיעות מרובות בעמוד השדרה, כתפיים וכד׳.
עבר רפואי לא מעיד על פסילה אוטומטית – אבל כאן הוא הכריע
בית הדין מדגיש: קיימות תלונות וצילומים קודמים לשנים 2004–2021 (צוואר/גב/ברכיים/כתף). כשמחברים:
מנגנון תאונה קל ללא נפילה, בדיקות הדמיה תקינות סמוך לאירוע, היסטוריה ניוונית מוקדמת -
התוצאה היא היעדר קשר סיבתי לאיברים הנתבעים—מעבר לקרסול שמאל שכבר הוכר.
פסק הדין - 16.9.2025
התביעה נדחתה (למעט הקרסול שכבר הוכר).
בית הדין מאמץ את קו שני המומחים: אין ליקוי מוכח בברכיים, ידיים, צוואר וגב שמקורו בתאונה.
העמדות על “כאב בברך שמאל סמוך לאירוע” אינן משנות: בלי ליקוי—אין הכרה.
אין צו להוצאות. ההכרעה ניתנה על סמך החומר בלבד (בהסכמת הצדדים לבטל את הדיון ולגבש עובדות מוסכמות).
מה ניתן ללמוד האירוע?
תיעוד ראשוני קובע משחק: מה שרשום במיון ובימים הראשונים—הוא היסוד לחיבור (או ניתוק) הקשר לתאונה.
סרטון/מנגנון: אם לא הייתה נפילה/חבלה משמעותית, יתקשו מומחים ובתי דין לקשור פגיעות רבות.
כאב ≠ נכות: כדי שהביטוח הלאומי יכיר—צריך ליקוי אובייקטיבי שתואם את מנגנון הפגיעה.
עבר רפואי: אינו “סותם את הגולל”, אך במקרה גבולי—יכול להכריע שאין קשר לתאונה.
מותב: כב׳ הנשיא צבי פרנקל; נציגות ציבור: אליזבט סקירה טל, אילנה מסד
