פועל בן 27 ,שהועסק בחברה קבלנית באזור התעשייה באשדוד נפצע במהלך חול המועד סוכות בתקופת מגיפת הקורונה בתאונה עצמית בעת שרכב על קטנוע ללא ביטוח חובה בדרכו מהעבודה לביתו. באותו יום סיים העובד את עבודתו בשעות הצהריים - מוקדם מהרגיל ובמהלך הנסיעה בדרך לסקוב איבד שליטה על הקטנוע והתנגש במעקה בטיחות בשולי הכביש.

לאחר הפגיעה הקשה במעקה הבטיחות פונה הנפגע באמצעות אמבולנס של מגן דוד אדום לבית החולים אסותא באשדוד ובשל חומרת הפציעות שכללו שבר מרוסק בברך ופגיעה רב מערכתית ברגל ימין, הוא הועבר בהמשך לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב בתל אביב.

מאחר שמדובר בתאונה עצמית ללא מעורבות כלי רכב נוספים וללא כיסוי ביטוחי הדרך היחידה של הצעיר לקבל פיצוי על נזקיו הייתה להוכיח כי האירוע מהווה תאונת עבודה שהתרחשה בדרך המקובלת מהעבודה לביתו.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי לא הוכח שהפועל אכן עבד ביום התאונה בין היתר כי המעסיק לא דיווח על העסקתו באותו חודש והוא הופיע ברישומים כסטודנט. עוד טען המוסד כי הנסיעה במסלול הארוך יותר מהווה סטייה של ממש מהדרך הקצרה המקובלת מהעבודה לביתו, וכי גרסאותיו של העובד לגבי נסיבות היציאה המוקדמת פוגעות במהימנותו.

הפועל ערער על החלטת הביטוח הלאומי באמצעות עו"ד דותן לינדנברג כשמשרדו מתמחה בתביעות נזקי גוף ובכללן תאונות דרכים ותאונות עבודה. בא כוחו טען בין היתר כי יש להכיר באירוע כתאונת עבודה מאחר שהתאונה התרחשה בדרך הישירה והמקובלת מהעבודה לביתו ו בחירה במסלול הנסיעה דרך לסקוב הייתה מוצדקת לחלוטין בשל עבודות התשתית הנרחבות שבוצעו באותה עת באשדוד במסגרת פרויקט התחבורה הציבורית, אשר גרמו לעומסי תנועה חריגים בנתיבים האחרים. הוא הדגיש כי העובד פעל בצורה רציונלית כשהסתמך על דיווחי אפליקציית וייז כדי למצוא את הדרך המהירה ביותר ליעדו, וכי אין לראות בבחירה במסלול זה "סטייה של ממש" מהדרך.

בנוסף, עו"ד לינדנברג הדף את טענות הביטוח הלאומי בנוגע לעצם העסקתו של הצעיר. הוא טען כי העובד אכן שהה במקום העבודה ביום התאונה וביצע את המטלות שהוטלו עליו, וכי העובדה שהמעסיק התרשל ולא דיווח עליו בזמן אמת למוסד לביטוח לאומי אינה צריכה לשלול מהעובד את זכויותיו הסוציאליות. הוא הציג ראיות ועדויות שתמכו בכך שהיציאה המוקדמת מהעבודה נעשתה באישור המעסיק ולצורך התארגנות לחג, ובכך ביקש לבסס את הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין הנסיעה שבה אירעה התאונה הקשה.

בית הדין קיבל את טענות בא כוחו והחליט לקבל את התביעה תוך שהוא קובע כי  האירוע הוא תאונת עבודה. השופט מתח ביקורת על עמדת חוקר הביטוח הלאומי וציין כי היא מתבססת על סטטיסטיקה יבשה ללא התחשבות במצב הכבישים בזמן אמת. בית הדין קיבל את עדות המעסיק שאישר את עבודת התובע וקבע כי מחדלי הדיווח של המעסיק למל"ל אינם צריכים לפגוע בזכויות העובד. בעקבות פסק הדין ,העובד צפוי לעמוד בפני ועדות רפואיות שיקבעו את דרגת נכותו לצורך קבלת קצבת נכות.