מיכל (שם בדוי), בת 44 תושבת אשדוד, עובדת בתחום השיווק בענף ההייטק. העבודה הדינמית דורשת ממנה פגישות רבות עם לקוחות ונסיעות בדרכים הן חלק בלתי נפרד מיום העבודה שלה.

באחד הימים, לרוע המזל, בדרך לעוד פגישה עם לקוח, נקלעה מיכל לתאונת דרכים, נפגעה וסבלה מחבלות יבשות בצוואר ובגב התחתון.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה בתור תאונת עבודה, כיוון שאירעה תוך כדי יום העבודה ולצרכי העבודה. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בדקה את מיכל וקבעה לה בתחילה נכות זמנית, עבורה קיבלה תשלומים חודשיים שהסתכמו ב-62,000 ₪. לאחר מכן, הוועדה הרפואית קבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפגיעה בצוואר בלבד, עבורה קיבלה מענק חד-פעמי בסך של 90,000 ₪, אך התעלמה לחלוטין מהפגיעה בגב התחתון.

אנחנו לא המתנו ומייד הגשנו ערר לאור ההתעלמות של הוועדה הרפואית מהפגיעה של מיכל בגב התחתון. כתוצאה מכך, ועדה רפואית לעררים בדקה שוב את מיכל, קיבלה את טענותינו והעלתה את שיעור הנכות ל-14.5%.

התוספת של 4.5% נכות זיכתה את מיכל בפיצוי נוסף בגובה 40,000 ₪.
על סמך שיעור נכות זה, תבענו גם את החברה שביטחה את רכבה של מיכל בביטוח חובה.

אחרי משא ומתן ממושך ועיקש, הצלחנו לגרום להם לשלם למיכל 298,000 ₪ נוספים, ובסך הכול היא קיבלה פיצויים בגובה של 490,000 ₪ - כמעט חצי מיליון שקלים!!!

המידע המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית.

למידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון: 08-9108888