על פי כתב התביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג שמשרדו עוסק בתביעות בגין נזקי גוף ובכללן בגין תאונות ברשויות מקומיות,  התאונה אירעה בעת שהשתיים חצו את הכביש במעבר חציה בצומת המפגש של שדרות בן עמי ורחוב התקווה, בצד המערבי של הכיכר. כאשר הגיעו אל המדרכה הציבורית, נתקלה רגלה של המטפלת במחסום שהוצב במקום על ידי עיריית אשדוד. נטען כי המחסום הונח בצורה בולטת ומסוכנת, וגרם לה למעוד וליפול בחוזקה רבה על הקרקע.

ממקום התאונה  פונתה הנפגעת באופן דחוף באמצעות ניידת מד"א אל חדר המיון במרכז הרפואי אסותא אשדוד. בבדיקות רנטגן שנערכו לה אובחנו שברים בשתי עצמות ביד שמאל. בתחילה הוחלט על טיפול שמרני שכלל הנחת גבס, אך בבדיקות מעקב התגלה כי חלה תזוזה בשבר.  עקב כך, היא אושפזה במחלקה האורתופדית ועברה ניתוח מורכב לשחזור וקיבוע פנימי של השברים.

מאז התאונה, היא מדווחת על סבל מתמשך הכולל כאבים כרוניים, הגבלה ניכרת בתנועות כף היד וקושי ממשי בהרמת משאות וביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, זאת לצד צלקת ניתוחית גסה ומכאיבה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר קבע כי נותרה לה נכות לצמיתות  משמעותית כתוצאה מהפגיעה. המומחה פירט בחוות דעתו כי הנפגעת סובלת מנכות בגין פגיעה בשורש כף היד, נכות בשל עיוות במקום השבר ונכות נוספת בשל הצלקת הרגישה. המומחה אף ציין כי לתקופה של שנה לאחר התאונה היא נמצאה בנכות זמנית מלאה של 100%.

במקביל, המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע לה נכות לצמיתות לאחר שתקופה ארוכה הוגדרה כנכה נזקקת. רופאה תעסוקתית קבעה מפורשות כי לאור פציעתה בידה הדומיננטית, היא אינה מסוגלת לשוב לעבודתה כמטפלת בקשישים.

במסגרת התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דותן לינדנברג נגד עיריית אשדוד וחברת הביטוח הכשרה המבטחת את העירייה, מועלות טענות על רשלנות העירייה שאחראית  על תחזוקת המדרכות והדרכים הציבוריות תוך יצירת  מפגע בטיחותי, לא דאגה לסלקו או להזהיר את הציבור מפניו באמצעות שילוט או גידור.

האשה תובעת לקבל פיצוי עבור הפסדי שכר לעבר ופגיעה בכושר ההשתכרות שלה לעתיד, עזרת צד ג', וכן פיצויים על כאב וסבל.