רבים בטוחים שאם דירה נרכשה על שמם בלבד, טרם הנישואין, הרי שהיא תישאר שלהם ושלהם בלבד, גם אם ייפרדו. שבפועל, המציאות המשפטית איננה רואה את הדברים כשחור ולבן, במיוחד כאשר מדובר בבני זוג שחיו יחד, אולי אף גידלו את ילדיהם בנכס, והציגו משק בית משותף לאורך השנים.

הסוגיה בה נבקש לדון במאמר זה עונה לשם 'כוונת שיתוף ספציפית'. כאן במדריך זה, עורכת הדין מירן שלג, מסבירה לנו באריכות מתי ולמה הדירה שרכשתם לבד ושרשומה על שמכם בלבד, עלולה להיחשב לכזאת השייכת לשני הצדדים, זאת באם הצדדים החליטו להפריד כוחות ולפרק את התא המשפחתי.

מהי בעצם "כוונת שיתוף ספציפית"?

מדובר בעיקרון משפטי שאיננו כתוב באף חוק, כי אם התפתח מתוך פסיקות של בתי המשפט. 

עיקרון זה קובע שכאשר ישנן ראיות ברורות לכך שבן או בת הזוג שהתגוררו בנכס, גם אם לא היו הבעלים הרשמיים שלו, היוו כשותפים מלאים לחיים בבית, השיפוצים, המשכנתא או החזקת משק הבית; הרי שייתכן ובית המשפט יכיר בנכס זה כרכוש משותף.

המשמעות היא עצומה: גם דירה שהובאה לקשר על-ידי אחד מן הצדדים בלבד, יכולה להתחלק בגירושין.

ולא מדובר במקרה יוצא דופן. מקרים מסוג זה מתרחשים מעת לעת ואינם תלושים מן המציאות.

מקרה בוחן לדוגמה

בתיק שיוצג על-ידי עו"ד מירן שלג, אישה ביקשה להכיר בזכותה למחצית מדירה שנרכשה על ידי בן זוגה חמש שנים לפני הנישואין. הדירה נרשמה על שמו של בן הזוג בלבד. לכאורה, הדירה היא של בן הזוג שכן הוא קנה אותה, שילם ממיטב כספו, זאת בזמן שבת הזוג עוד טרם הייתה בתמונה. 

נשמע פשוט? בפועל, התמונה הייתה שונה לחלוטין.

לאורך נישואין של כעשור, בני הזוג חיו יחד באותה דירה, גידלו שלושה ילדים, ניהלו חשבון בנק משותף, שילמו ביחד משכנתא, ואף שיפצו את הנכס. בנוסף, האישה הוכיחה שהיא העבירה כספים מכספה האישי – כולל קרן השתלמות, לטובת סילוק המשכנתא, וכן לקחה חלק פעיל בתחזוקה השוטפת של הדירה.

הבעל טען שהדירה נקנתה בכספו בלבד, בעזרת הוריו ואחיו, ושהוא מעולם לא הסכים לשיתוף. הוא גם ניסה לטעון שכל חייו הכלכליים היו נפרדים. בית המשפט לא השתכנע.

בפסק דין נרחב ומפורט, קבע כבוד השופט בן שלו, כי יש להכיר בכוונת שיתוף ספציפית בדירה – ושהאישה זכאית למחצית ממנה.

בין השיקולים שנלקחו בחשבון ניתן לומר כי:

• זו הייתה הדירה היחידה של בני הזוג, בה התגוררו וגידלו את שלושת ילדיהם.
• רוב הכסף לרכישת הדירה הגיע בכלל מהלוואת משכנתא – ולא מהונו העצמי של הבעל.
• במשך שנים ניהלו בני הזוג משק בית משותף, לרבות ניהול חשבון בנק אחד.
  
  
• האישה השקיעה הון מהותי בדירה, כולל תשלום של כ-20,000 ש"ח לסיום המשכנתא.
• לא נערך הסכם ממון ולא נרשמה שום הסתייגות מן השיתוף בפועל.
• עדים אישרו שהצדדים התנהלו כזוג נשוי – עוד לפני החתונה.
  
  
  

לבסוף, פסק בית המשפט כי הוא מורה על כך שהתובעת זכאית למחצית הזכויות בדירה.

לקריאה בעיון אודות התיק בו עורכת הדין מירן שלג ניצחה בשיתוף ספציפי, בפסק דין של כבוד השופט בן שלו לחצו כאן

מה ניתן להסיק מן הנאמר לעיל?

רבים שוגים לחשוב כי מה שרשום בטאבו הוא חזות הכול. אולם בדיני המשפחה – אין אלו הם פני הדברים. בתי המשפט בוחנים את המציאות בפועל, את ההתנהלות הכלכלית, את השקיפות, את האמון, ואת אופן ניהול החיים המשותפים.

במילים פשוטות: אם התנהגתם כזוג ששיתף פעולה סביב הדירה – ייתכן מאוד שהיא איננה רק שלכם.

הפתרון - הסכם ממון

ישנה דרך אחת ברורה וסדורה באמצעותה ניתן למנוע את המקרה שתועל לעיל: הסכם ממון, שנערך לפני או במהלך הנישואין (ניתן לערוך הסכם ממון גם במהלך חיי הנישואין ואין כל מניעה בדבר). הסכם שכזה יכול להבהיר חד-משמעית מה משותף ומה לא, ולמנוע סכסוכים כואבים בעת פרידה.

זה נכון, זוגות רבים חשים לא בנוח מלדון בנושאים כספיים כשהיחסים טובים ויציבים, עם זאת, לפעמים דווקא השיחה הלא נעימה הזו, יכולה לשנות את מהלך הדברים באופן דרמטי בעתיד.

בחנו את מצבכם המשפטי

אם אתם עומדים להתחתן, חיים יחד, או חלילה נמצאים כבר בתוך תהליך של פרידה – חשוב לדעת שהנכסים שלכם לא בהכרח שמורים רק לכם. במקרים מסוימים, במיוחד בדירת מגורים, בתי המשפט יכולים להכיר בשיתוף – גם אם לא נחתם שום מסמך.

טוב תעשו אם תבחנו את מצבכם המשפטי, ותקבלו ייעוץ משפטי מעמיק. אל תשארו באי-ודאות. 

עורכת דין מירן שלג, מתמחה בדיני המשפחה והגירושין, בעלת ניסיון עשיר בייצוג והתווית אסטרטגיה משפטית. ליצירת קשר, בקרו באתר המשרד . למשרד עורכי דין מירן שלג סניף באשדוד – קיי טאוורס, שד' הרצל 1, אשדוד קומה 5, משרד 521.