בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעתה של עובדת , אשר טענה, בין היתר, כי פוטרה שלא כדין בשל טעמים הנוגעים להיותם אם טרייה וזאת, בניגוד לחוק. בית הדין קבע, כי פיטוריה נבעו משיקולים מקצועיים ועניינים בלבד של המעסיק ואין כל קשר לעובדה שהעובדת הינה אישה, אמא או יולדת ששבה מחופשת לידה. העובדת אף חויבה בהוצאות משפט בסכום של 20,000₪ (!) וזאת, כדי להביע את מורת רוח בית הדין מהתנהלותה.

פיטורי העובדת - לאחר ה"תקופה המוגנת" ובהתאם לחוק

העובדת עבדה בחברה כמנהלת חשבונות במשך כ-10 שנים, כאשר בתקופה זו ילדה ארבעה ילדים. העובדת טענה כי פוטרה בתוך ה"תקופה המוגנת " - היינו, בתוך 60 הימים לאחר ששבה מחופשת הלידה של ילדה החמישי, בה אסור למעסיק לפטרה ואף להודיע לה על פיטוריה.

העובדת אף טענה, כי התנהלות זו של המעסיק, פגעה ביכולתה כאם לחמישה ילדים, להשתלב שוב בשוק העבודה - שזו בדיוק הסיטואציה שהחוק נועד להגן עליה.

בית הדין דחה את טענותיה אלו וקבע, כי נערכו לה שימועים כדין והיא פוטרה כדין לאחר 79 ימים, היינו, כ-20 ימים לאחר תום התקופה המוגנת ויתרה מכך, מיום ששבה מחופשת הלידה, עמדו לה לעובדת יותר מ-60 ימים להשתלב בחזרה בעבודה ולהוכיח את עצמה - והיא לא עמדה בכך.

העובדת טענה להפליה מחמת הורות והיריון

העובדת טענה בנוסף, כי מרגע ששבה לעבודתה מחופשת הלידה, החליט כבר המעסיק לפטרה משיקולים פסולים של הפלייה בגין היותה אם.

יצוין, כי טענה זו של העובדת מעט מוזרה, בייחוד לאור העובדה שבמהלך תקפת עבודה ילדה ארבעה ילדים ומעולם לא טענה להפליה מצד המעסיק בשל כך.

המעסיק - העובדת פוטרה משיקולים מקצועיים בלבד

המעסיק טען ואף הוכיח, כי העובדת פוטרה משיקולים מקצועיים ובין היתר, המעסיק הראה כי העובדת נהגה לאחר לעבודה על בסיס קבוע ואף לאחר שקיבלה מספר התראות ואזהרות אף בכתב, לא חדלה ממנהגה לאחר.

בנוסף, הוכיח המעסיק והראה לבית הדין, כיצד זה אף לפני שיצאה העובדת לחופשת הלידה, נהגה היא שלא לקבל את מרות הממונים עליה, כך למשל, סירבה לעבוד עם מנהל מסוים ופשוט "הכתיבה" עובדה זו במקום העבודה.

אחת מנציגות המעסיק אף העידה, כי במשך רוב תקופת העסקתה, כל פעם שניסתה היא לשפר הליכים בעבודה, נתקלה היא בהתנגדות של העובדת.

ולא רק זאת, אלא שהמעסיק אף הראה לבית הדין כי בכל פעם נתנו עוד ועוד הזדמנויות לעובדת לשפר את דרכיה, אך היא הייתה בשלה והמשיכה בהתנהלותה המרדנית והלא מקצועית במקום העבודה.

בית הדין קבע - הפיטורין נעשו כדין!

לאחר שבית הדין בחן את מכלול הראיות ושעמדו בפניו, קבע באופן חד משמעי כי הפיטורין נעשו כדין וכי אין כל בסיס לתביעתה של העובדת לרבות ביצוע השימוע והשימוע המשלים שנערך לעובדת - עובדה היכולה להצביע על התנהלות בתום לב אמיתי של המעסיק.

יש להדגיש, כי בית הדין ביקש לחייב את העובדת בהוצאות משפט גבוהות יותר (שכן התביעה הוגשה שלא כדין אף כנגד שניים ממנהלי החברה), אך התחשב בסופו של דבר במצבה הכלכלי של העובדת.

בשולי הדברים יצוין, כי אמנם דיני העבודה מגנים על עובדים בכלל ועל נשים עובדות הגנה יתרה, אך אל לה לעובדת לנצל עובדה זו שכן, בתי הדין יידעו לברור בין תביעה אמיתית וכנה של אישה שנפגעה בשל היותה אישה לבין תביעת סרק שכל מטרתה הוצאת כספים שלא כדין.

לקריאת פסק הדין המלא ראו: 23881-9-20.