קרע במיניסקוס שנגרם לבעלי חברה לאחר שקפץ משופל, הוכר כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי בעקבות ערעור שהגיש לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות נגד הביטוח הלאומי:

מהתביעה עולה כי בעלי החברה שעסק בעבודות גינון ופיתוח בבסיס צבאי, ירד במדרגות של השופל עליו עבד, כשגופו פונה לכיוון השופל וכאשר הגיע למדרגה התחתונה הנמצאית בגוגבה של כחצי מטר מהקרקע, הוא קפץ ונחת עם רגל שמאל על אבן גדולה.

כתוצאה מכך הסתובבו כף רגלו וברכו השמאלית והוא נפל ארצה.

במשך דקות ארוכות הוא שכב על הקרקע כשהוא נאנק מכאבים חדים ומלחץ לאורך רגלו השמאלית ובעיקר באזור ברך שמאל עד שאחד העובדים חש לעזרתו והושיב אותו.

לאחר שעה ארוכה במהלכה ניסה להתגבר על הכאב , הוא חזר לביתו שם הבחין כי ברכו התנפחה.

לאחר שטיפל בה באמצעות קרח הנפיחות ירדה,אך הוא המשיך לסבול מכאבים ,מקליקים בברך,מנעילות של הברך ומקושי ביישור הרגל.

בעלי החברה חשב לתומו כי לא מדובר במשהו "קריטי" וקיווה שמצב הרגל ישתפר באמצעות תחבושת אלסטית אך הכאבים לא נעלמו וכעבור שלושה שבועות פנה לקופת חולים.

רופא המשפחה לא הבחין בנזק מיוחד בצילום הרנטגן והמליץ לו על אמבטיות קרח קרות לברך.

לאחר שגם טיפול זה לא עזר,בעלי החברה פנה כשלושה חודשים מיום התאונה לאורתופד הקופה שאבחן ב MRI קרע במיניסקוס,שאילץ אותו לעבור ניתוח לאיחוי הקרע.

בעלי החברה הגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי,שסירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה,בטענה כי מעיון בפרטי התביעה ועל פי חוות דעת רופא המוסד,לא נמצא קשר סיבתי רפואי בין הקפיצה מהשופל לחבלה בברך שמאל ועל כן אין מדובר בתאונת עבודה.

רק לאחר שבא כוחו עו"ד דותן לינדנברג ערער על קביעת הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע,הביטוח הלאומי חזר בו מקביעתו וטען כי לאחר עיון נוסף בתביעה ולאחר התייעצות שנערכה,הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה בברך בעת הקפיצה מהשופל כתאונת עבודה בשל כך ניתן פסק דין המכיר בתביעה.

בעקבות פסק הדין וועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לו נכות של 10% ואף ביטוח החובה של השופל הכיר באירוע הקפיצה כתאונת דרכים והוא קיבל סה"כ מביטוח לאומי וביטוח החובה של השופל כ- 370,000 ש"ח.