19.02.26 / 13:40
תביעת רכוש היא מעין שחמט פיננסי-משפטי. כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, אחת השאלות הראשונות שעולות על השולחן היא: "מה מגיע לי?". התפיסה הרווחת היא שכל מה שנצבר במהלך הנישואין מתחלק שווה בשווה. בבסיסו, החוק אכן שואף לצדק חלוקתי, אך המציאות המשפטית מורכבת בהרבה.
הבנת כללי המשחק – והחריגים להם – היא ההבדל בין יציאה לדרך חדשה בביטחון כלכלי לבין הפסד של נכסים יקרי ערך.
הכלל: חזקת השיתוף ואיזון המשאבים
עבור זוגות שנישאו לאחר ה-1.1.1974 חל חוק יחסי ממון. החוק קובע מנגנון שנקרא "איזון משאבים": עם פקיעת הנישואין, עורכים חישוב של שווי כלל הנכסים שבני הזוג צברו יחד – דירה, רכבים, חסכונות, פנסיות ואפילו המוניטין העסקי – ומחלקים את שווים באופן שווה.
החריגים: מה לא נכנס לסל?
למרות הכלל של "חצי-חצי", ישנם נכסים שנותרים מחוץ למשוואה. אלו הם המקרים שבהם החוק מגן על צד אחד:
נכסים מלפני הנישואין – רכוש שהיה בבעלות אחד הצדדים לפני החתונה נשאר, ככלל, שלו.
ירושות ומתנות – אם קיבלת ירושה מהוריך במהלך הנישואין, היא נחשבת לרכוש פרטי שלך ולא נכס משותף.
פיצויים אישיים – פיצויים בגין נזקי גוף או קצבאות מסוימות מהביטוח הלאומי.
הסכם ממון – אם חתמתם על הסכם שאושר כדין, הוא גובר על הוראות החוק וקובע חלוקה אחרת.
"כוונת שיתוף ספציפית" – מהי והמלכודת שצריך להכיר
המונח "כוונת שיתוף ספציפית" מתייחס למצב שבו צד הטוען מצליח להוכיח כי נכס שהיה שייך לצד מסוים לפני הנישואין הפך למשותף.
אמנם החוק קובע כי נכסים שהיו שייכים לצד מסוים בטרם הנישואין ימשיכו להישאר בבעלותו, וכי עצם הנישואין אינם מקנים לצד השני זכות בנכס שהובא מלפני הנישואין. עם זאת, הפסיקה יצרה מסלול עוקף על מנת למנוע מצבים של אי-צדק בוטים והתנהלות חסרת הגינות.
בנסיבות מסוימות ומיוחדות, בית המשפט עלול להורות כי אף שהנכס נרכש על ידי אחד הצדדים טרם הנישואין – התנהלותם של הצדדים במהלך החיים המשותפים עלולה להוביל למסקנה שמדובר בנכס משותף.
פעמים רבות אני נשאלת: האם תמיד זה 50-50, או שאפשר לחלק אחרת באופן שאינו שוויוני?
במקרים נדירים ומיוחדים, לבית המשפט יש סמכות לסטות מהחלוקה של 50/50. זה קורה כאשר חלוקה שווה תגרום לעוול משווע, במיוחד במקרים של הברחת נכסים מכוונת על ידי אחד הצדדים – אולם ישנן נסיבות נוספות.
בתיקי משפחה רבים, הרכוש הוא לא רק המספרים שבחשבון הבנק – הוא מייצג שנים של הקרבה, עבודה קשה ותכנון עתידי. כשאחד הצדדים אומר "מגיע לי חצי", הוא מתבסס על החוק. אבל כשאני מייצגת לקוחות, אני מחפשת את מה שהחוק לא תמיד מראה במבט הראשון.
הליך הגירושין, בו נדרשים לשאלות בענייני רכוש, הוא ניהול אירוע כלכלי מורכב. הכנה מוקדמת, איסוף מסמכים וייעוץ משפטי אסטרטגי הם הכלים החשובים ביותר כדי להבטיח שהזכויות שלכם יישמרו – ולא ייעלמו בתוך "איזון המשאבים".
בשנים האחרונות חלוקת הרכוש עברה מעין מהפכה שקטה והחלה להתרכז לא רק בהון הפיזי (דירה, משרד, רכב וכו') אלא גם בהון האנושי. למשל, צד שבמהלך שנות הנישואין פיתח קריירה משגשגת, מוניטין עסקי וכדומה – ייתכן כי אם הצד השני במערכת הזוגית לא פיתח לעצמו שגשוג בהון האנושי, ישנם מצבים שבהתקיימם גם הקריירה, המוניטין וההון שנצבר במהלך החיים יהפכו וייחשבו משותפים.
טיפ משפטי שיכול למנוע מבוכה בהמשך החיים: בטרם הנישואין, ועל מנת לייצר ודאות עתידית, מומלץ לחתום על הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. שכן גם זוגות שחיים יחד, אף אם אינם נשואים ומוגדרים בעיני החוק כידועים בציבור, עלולים למצוא עצמם במלכודת שחמט פיננסי-משפטי.
