בתביעה שהגישה תושבת אשדוד (בת 49) נגד נציגות ועד הבניין בו היא מתגוררת, סיפרה שבחודש דצמבר 2018 כאשר יצאה מהבניין בשעת ערב מעדה על אחת המרצפות מחוץ לבניין שהייתה שקועה ומעדה.

היא שברה את אחת מאצבעותיה ונזקקה לתפרים בסנטר. לדבריה, התאורה לא הייתה מספיקה והמקום היה חשוך. היא צירפה תמונות של המפגע וכן תמונות של המקום לאחר תיקון המרצפת והתאורה. לדבריה, אחד השכנים היה עד לנפילה ואף סייע לה לקום.

התובעת ביקשה להטיל את האחריות לנפילה על נציגות ועד הבית כיוון שהשטח בתחום אחריותה. התביעה הוגשה גם נגד חברת הביטוח של הנציגות, "כלל".

לעומתה טענו נציגות הבניין שהפרש הגובה בין המרצפות הוא סנטימטר אחד בלבד ולא מדובר במפגע. אחד השכנים שהיה עד לנפילה העיד כי לא ברור מדוע נפלה. השכן שהיה עד לאירוע סיפר כי לא ראה את הנפילה עצמה והיכן בדיוק מעדה התובעת. לדבריו, הוא ראה אותה שרועה על הרצפה באזור סמוך למפגע הנטען, אך הוא לא יודע מה גרם לנפילה.

הנציגות לא הכחישה שהתובעת נפלה ברחבה מחוץ לבניין, אך טענה כי התובעת לא הוכיחה שנפלה בגלל המרצפת המדוברת.

עוד טענו נציגות הבניין -  התובעת מעדה עקב חוסר תשומת לב כשהלכה עם הכלב שלה והתעסקה בטלפון הנייד. כמו כן נטען כי התובעת מכירה את המקום היטב והיא ראתה את מצב המרצפות גם ברגע הנפילה, ולכן יש לייחס לה אשם תורם משמעותי.

פסיקת השופטת:

שופטת בית משפט השלום באשדוד, רוני סלע קיבלה את גרסת התובעת וקבעה שגם סנטימטר אחד הוא מפגע שהיווה סיכון לעוברים ושבים והיה על הנציגות לתקנו.

השופטת סלע קיבלה את התביעה. לאחר בחינת העדויות והראיות קיבלה השופטת את גרסת התובעת באשר לנסיבות בהן התרחשה התאונה.

השופטת הסבירה שעדותו של השכן מחזקת את טענת התובעת כי היא נפלה בגלל המרצפת השקועה. השופטת הסבירה כי כאשר אדם מועד הוא נופל לרצפה במרחק מה קדימה ממקום המפגע, והאזור בו טען השכן שראה את התובעת שרועה על הקרקע היה סמוך למרצפת השקועה ולכיוון קדימה.

גם במסמכים הרפואיים מצאה השופטת חיזוק לגרסת התובעת. כמו קבעה השופטת כי הנתבעות לא הוכיחו שהתובעת מעדה עקב התעסקות עם רצועת הכלב או הטלפון.

נקבע כי על אף שמדובר בהפרש של סנטימטר אחד בלבד, עדיין מדובר במפגע שמסכן את הולכי הרגל הבאים ושבים. על כן, היה על הנציגות לדאוג לתקינות המרצפות ומשלא עשתה זאת היא התרשלה ואחראית לנזקי התובעת.

השופטת דחתה את הטענה לאשם תורם, שכן לשיטתה העוברים והשבים לא אמורים לבחון ביתר שאת את הרצפה עליה הם דורכים, במיוחד כשמדובר במפגע שאינו בולט לעין.

הנציגות וחברת הביטוח חויבו לשלם לתובעת פיצוי של 92,500 שקל, שכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל והוצאות משפט.