שינויים אלו באים לידי ביטוי במטרת העל של ההליך- שיקומו הכלכלי של החייב. מלבד שיקומו הכלכלי של החייב ישנן מטרות נוספות שהן השאת שיעור החוב לנושים וקידום שילובו של החייב במרקם החיים הכלכליים.

מטרות אלו באות לידי ביטוי החל מיום הבקשה למתן צו-פתיחת הליכים ועד ליום מתן ההפטר.

רוב ככל הניגשים להליכי חדלות פירעון מייחלים ליום מתן ההפטר. בהליכים מסוג אלו ישנם שני סוגי הפטר, הראשון ומצוי ביותר הינו הפטר מותנה והשני הינו הפטר לאלתר.

הפטר מותנה פירושו שעל החייב להוסיף סכום מסויים, כפי שייקבע ולאחר שישלם החייב סכום זה יקבל הפטר מחובותיו וזאת לעומת הפטר לאלתר אשר נותן לחייב הפטר מחובותיו ללא צורך בתוספת כלשהיא.

הפטר לאלתר יינתן במצב בו כושר ההשתכרות של החייב אינו עולה על דמי המחייה.

אחד מהשינויים הדרמטיים אשר הביא עימו חוק חדלות פירעון הינו צו-התשלומים. החוק קובע כי צו-התשלומים יהיה בהתאם לדמי המחייה, נתונים אשר נלקחו מהמוסד לביטוח לאומי כך לדוג' זוג עם חמישה ילדים, דמי המחייב עבורם הינו 10,500 ₪, במידה וכושר ההשתכרות של החייבים אינו עולה על הסכום הנ"ל הרי שיכולים לקבל הפטר לאלתר.

חשוב לדעת, כי  התנהלות החייבים טרם ההליך ובזמן ההליך תביא באופן ישיר לסיכויים לקבלת הפטר לאלתר, במידה והחייים לקחו הלוואות בזמן שהם יודעים שלא יוכלו להחזיר, הדבר ייחשב לחוסר תום-לב בהליך, כך שזה ירחיק את החייב מהפטר לאלתר.

חוסר תום לב הינו מונח רחב, חייב יכול להיחשב כחסר תום לב במידה ולא מצליח להסביר ממה נובע החוב או אפילו עקב מחדלים במסגרת ההליך.

ייצוג משפטי בכלל ובחדלות הפירעון בפרט מנחה את ההליך, יכול למנוע בעיות עתידיות ולקצר את תקופת ההליך וקבלת ההפטר ולכן חשוב לבחור במשרד אשר מתמחה בתחומים אלו.

ליצירת קשר: 08-8666011

מייל: [email protected]

עידן רוקח- משרד עו"ד