ביום 8 באפריל 2025, פעל השירות הווטרינרי העירוני של עיריית אשדוד, בליווי צו משפטי שניתן מכוח חוק צער בעלי חיים ו-חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, ותפס מחצר ביתה של אלישבע בהר שלוש כלבות במצב רפואי ותברואתי קשה.

השופטת בבית המשפט השלום באשדוד התרשמה כי בהר ובן זוגה אינם מסוגלים להעניק להן תנאי מחייה נאותים כנדרש בחוק.

בעלת הכלבים תבעה את העירייה וטענה בפני בית המשפט כי: "הכלבייה העירונית רודפת אותנו" וכי היא עצמה מעניקה לכלבות "אהבה וטיפול מסור". היא הגישה תביעה לבית המשפט השלום באשדוד שדחה אותה ומשכך הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בטענה כי - “השופטת לא בקיאה בתחום הזה — למה בכלל מינו אותה?”. “אין הצדקה להחרמת הכלבות, זה לא אנושי”.

עיריית אשדוד מצידה, הציגה עדויות על הזנחה קשה מפי הווטרינריות העירוניות, שם העידה ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי חיים, ותיארה תמונה עגומה:

הכלבות הוחזקו בניגוד מוחלט להוראות החוק - הכלבות נמצאו מיובשות, קשורות וללא מים ומזון מספק, בסביבת מחייה שאינה נקייה, לא מאווררת וחשופה לתנאי אקלים קשים, הפרווה נגועה בפרעושים וקרציות, עם פצעי גירוד ישנים שלא טופלו, כיבים קשים בעיניים, פגיעה בראייה וחוסר עיקור — בניגוד לטענות המערערת, ללא שבב, ללא רישיון וללא חיסוני כלבת.

ובמיוחד — מדובר ב"התנהגות חוזרת", שהופיעה כבר בהליך קודם שנוהל ב-2021 בעניינם של חמישה כלבים אחרים, כשגם אז הוחרמו בעלי חיים בשל מצב תברואתי ירוד.

מאחר שלא ניתן עיכוב ביצוע, הכלבות הועברו לאימוץ עוד לפני הדיון במחוזי.

במהלך הדיון חשפה העירייה את תחנות המסירה:

כלבה אחת הוחזרה לבעלים המתגורר במושב סמוך לאשדוד, לאחר שקליטתה התאפשרה במתקן מוגן. שתי כלבות נוספות הועברו ל-SOS חיות ומשם נמסרו למאמצים פרטיים:
מאמץ אחד תושב תל אביב, מאמץ נוסף תושב גבעתיים.

לטענת העירייה, פרטי המאמצים עודכנו במאגרים — והמערערת לא הצליחה לסתור זאת.

השופט דנינו הדגיש את האחריות הקהילתית והאנושית העמוקה:

“חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי החיים. מה רבה חשיבותה של הדאגה הכנה לצרכיהם של בעלי חיים חסרי ישע אלה…"

בית המשפט פסק כי התפיסה "הייתה מחויבת המציאות" וכי בית משפט השלום באשדוד "פעל נכוחה בנסיבות העניין" ודחה את תביעת המערערת.

אף שהשופט קבע כי "לא היה יסוד לערעור", הוא בחר שלא לפסוק הוצאות, לנוכח ההתרשמות כי לבני הזוג לא הייתה כוונה להרע לכלבות, וכי מדובר בחוסר יכולת ולא בזדון.

הכלבות מצידן, מצאו כבר בית חדש, חם, מטפל ומחבק.