המדינה הגישה נגד העובד תביעה אזרחית, כחלק ממדיניות של מאבק בשחיתות שלטונית.

העובד לשעבר, צבי אבנון, נדרש לשלם 45 אלף שקלים והוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.

אבנון, רכז פיקוח לשעבר של המינהל האזרחי, הורשע ב-2017 בעבירות של לקיחת שוחד. על פי פסק הדין, אבנון נהג ליידע מראש מפעילי מחצבות בגדה המערבית על ביקורות שערך המינהל במחצבות.

זאת כדי שמפעילי המחצבות יימנעו מחציבה בלתי חוקית בזמן הביקורות ומהחרמת כליהם כתוצאה מכך.

לפי פסק הדין, המפעילים שקיבלו ממנו התראות שילמו לו שוחד בסך 48,850 שקלים.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טענה המדינה כי היא זכאית לקבל את הרווח שצבר אבנון מהשוחד, משום שהפיק את רווחיו תוך ניצול סמכותו ומידע שהיה לו מתוקף תפקידו כפקח.

השופטים ענת ברון, דוד מינץ וג'ורג' קרא קיבלו את הערעור. על פי פסיקתה של ברון, אבנון התעשר על חשבון המדינה משום שההתראות שסיפק לבעלי המחצבות אפשרו להם לחצוב באופן בלתי חוקי ולהרוויח מכך, ומתוך הרווח הזה הם שילמו את השוחד לאבנון.

עוד נקבע כי מאחר שהמחצבים הם בגדר משאב מדינה, השוחד שקיבל אבנון הוא נתח מרווח שהופק תוך גזילת משאבי טבע.

אבנון טען במשפט לאכיפה בררנית, משום שלטענתו בשנים האחרונות המדינה לא הגישה תביעות אזרחיות נגד לוקחי שוחד.

השופטת ברון קיבלה את עמדת המדינה ולפיה בשנים האחרונות הורחב ארגז הכלים שבו היא משתמשת נגד שחיתות שלטונית – ובכלל זה הגשת תביעות אזרחיות.

"אני סבורה כי החלטת המדינה בדבר הגשת תביעה אזרחית נגד אבנון נעשתה משיקול ענייני – אימוץ כלים חדשים להתמודדות עם עבירות השחיתות ולאכיפת כללי התנהגות".