לפני כשלוש שנים הגישו חבר מועצת העיר עו"ד אלי נכט ואיש השיווק העצמאי סניה ולדברג תביעה ייצוגית בסך 300 מיליון ש"ח נגד פייסבוק, לאחר שפייסבוק חסמה את חשבונותיהם ללא כל הודעה מוקדמת.

את בקשת התביעה הגישו נכט וולדברג בשם "כל משתמשי פייסבוק (בין אם בתשלום, בין אם לאו) שחשבון הפייסבוק שלהם הושבת על ידי פייסבוק ללא התראה מוקדמת וללא שפייסבוק אפשרה להם לערער על ההחלטה להשבית את החשבון".

הישג נרשם לשניים לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בשבוע שעבר את טיעוניה של פייסבוק כי ולדברג ונכט "אינם צרכנים", ובהתאם – את דרישתה להחיל על המקרה את החוק של קליפורניה.

בכך הוסר המחסום האחרון לקראת בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 300 מיליון שקלים. בנוסף, פייסבוק תשלם לצדדים הוצאות משפט בגובה 29,250 שקלים תוך חודש ימים.

במרכז ההחלטה של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב רחמים כהן, עמדה השאלה מיהו "צרכן" של פייסבוק. הרשת החברתית טענה שההגדרה מכסה רק משתמשים מהשורה, ולכן לפי תנאי השימוש שלה לא יכולה התביעה להתברר בישראל אלא רק בבית משפט בקליפורניה.

מנגד טענו התובעים, שני מפעילים עמודים ששילמו בעבור פרסום בפייסבוק לפני שהחברה סגרה את חשבונותיהם, שגם הם עונים להגדרה של "צרכן", ולכן יש לדון בבקשת התביעה הייצוגית בישראל.

בין השאר טענו השניים שפייסבוק הפרה את תנאי השירות שלה כאשר השביתה את חשבונותיהם ללא התראה מראש וללא אזהרה, ושפעלה בחוסר תום לב בניגוד לחוק החוזים. לדבריהם, סגירת החשבונות גרמה למשתמשים נזק כספי ישיר ועקיף.

עוד נטען שסעיף שמתיר לפייסבוק להשבית את חשבונות משתמשיה כרצונה ללא הודעה מוקדמת וללא אפשרות לשחזר את החשבון הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו להתבטל.

לפי תנאי השימוש בפייסבוק, במקרה של"צרכן" יש טענות או מחלוקות כלפי החברה, הרי שחלים על אלו חוקי המדינה שבה הוא מתגורר, והסמכות הרלוונטית לדיון היא בית המשפט באותה מדינה. שאר המשתמשים יכולים לתבוע את החברה רק בבית משפט בקליפורניה.

פייסבוק, שביקשה לדחות את בקשת התביעה על הסף, טענה שהתובעים אינם צרכנים, שכן הם מציגים את עצמם בבקשת האישור כמשתמשים עסקיים שרכשו שירותים מהחברה. מנגד, טענו התובעים שהסיווג של פייסבוק אותם כלקוחות עסקיים שגוי, שכן הם גם בעלי חשבון פרטי שהושבת גם הוא.

בהחלטתו מציין השופט כהן את העובדה שלצד העמוד העסקי פתחו התובעים גם פרופיל משתמש אישי, ושפייסבוק סגרה את שניהם. "פייסבוק מבקשת להבחין בין משתמשים שאינם משלמים, שאז הם צרכנים, לבין משתמשים אשר רכשו שירותי פרסום מפייסבוק, שאז אינם צרכנים" - אמר. "סבורני, שנושא התשלום אינו יכול לשמש מדד בלעדי להבחנה בין צרכנים ללא צרכנים".

"הטענה שרק מי שלא משלם לפייסבוק הוא 'צרכן', אינה מובנת מאליה" - הוסיף. "מדובר בשימוש מעורב הן שימוש אישי, ביתי ומשפחתי (בפרופיל האישי) והן שיווק קורסים וקידום נושאים ציבוריים ב'עמודים'. בשים לב לכך שמדובר בשירות 'שעיקרו אישי' ולכך, שפייסבוק סגרה את הפרופיל האישי, נראה שיש לראות במבקשים כ'צרכנים' של פייסבוק".

לאור זאת קיבל השופט את טענות התובעים שהם "צרכנים" של פייסבוק, דחה את בקשה הפסילה על סף של החברה וחייב אותה בהוצאות משפט בסך כ-30 אלף שקל. עתה צפוי התיק להתקדם לדיון בבקשת התביעה הייצוגית לגופה, ורק לאחריו יחליט בית המשפט האם לאשר את הבקשה או לפסול אותה.