בנוסף יוחסו לנאשם עבירות של סחר בסמים drugcrime-law שעניינן מכירה של קוקאין במספר הזדמנויות באמצעות רשת הטלגרם.

בית משפט השלום בירושלים נדרש לגזור את דינו על רקע העבירות החמורות שיוחסו לו, אשר ניתן בגינן להטיל, כך על פי פקודת הסמים המסוכנים, עד 20 שנות מאסר. יחד עם זאת, לאור העובדה שהנאשם נרתם להליך שיקומי וחרף עתירת התביעה להטלת חמור, נמנע בית המשפט מהטלת עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

סקירה משפטית באדיבות  עורך דין פלילי מומלץ  costagidi.

הנאשם עשה שימוש בקוקאין למטרת עשיית רווח כספי

בשלהי שנת 2021  נתפס הנאשם על ידי המשטרה בעיר ירושלים כאשר ברכבו מגוון סמים בהם כ- 6 גרם קטמין, 18 גרם קוקאין, קרוב לעשרים יחידות של LSD, ומעל 5 גרמים נטו של סם מסוכן מסוג MDMA. לצד זאת, בעת עיכובו על ידי המשטרה, הזדהה הנאשם בכזב כאחיו ורק לאחר ביצוע החיפוש ברכבו הזדהה בזהותו האמיתית.

בעת עיכובו, התברר כי הנאשם כלל לא אוחז ברישיון נהיגה בתוקף. כמו כן, לצד אירוע תפיסת הסמים ברכבו, נמצא במהלך חקירתו כי הנאשם ביצע מספר עסקאות סמים כמה ימים קודם לכן. במסגרת עסקאות אלו, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת סכום של כמה מאות שקלים בכל עסקה.

הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן שכלל עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, נהיגה ללא רישיון בתוקף, התחזות לאחר והפרעה לשוטר במהלך תפקידו, וכן בעבירות סחר בסם מסוכן. טרם הדיון בשאלת גזירת עונשו הראוי, נשלח הנאשם לבחינת עניינו על ידי שירות המבחן.

עבירות הנוגעות לקוקאין מחייבות מאסר בפועל למעט במקרה של הליך שיקום  

בעת דיון הטיעונים לעונש, עמד בפני בית המשפט תסקיר מאת שירות המבחן, אשר פירט באופן יסודי את נסיבות חייו של הנאשם. כמו כן, צוין בתסקיר גם הרקע לביצוע העבירות אשר לדברי הנאשם נוגע להתמכרות ארוכת שנים ומצוקה כלכלית. בנוסף, צוינה לטובה השתלבותו של הנאשם בקהילה טיפולית במסגרת ההליך, עד לסיום הטיפול בחלוף שבעה חודשים.

כמו כן, צוין כי לאחר סיום השהות בקהילה הטיפולית המשיך הנאשם במסלול הטיפולי במסגרת מקום מגוריו, והוביל את מהלך חייו לעבר נתיב נורמטיבי ותקין. לאור ההליך הטיפולי הארוך והמוצלח של הנאשם, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה בעלת אופי שיקומי הנעה בין ביצוע 300 שעות לתועלת הציבור לבין עבודות שירות.

במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, ביקש בא כוחו של הנאשם כי תאומץ המלצתו של שירות המבחן במלואה, וזאת תוך מתן תוקף גם בפני הנאשם להליך השיקומי המיטבי אותו השלים על פני פרק זמן ממושך כל כך. המדינה מנגד, טענה כי מדובר במקרה שאינו מאפשר הטלת עונש הפחות משנת מאסר מאחורי סורג ובריח, חרף ההליך השיקומי המרשים.

בית המשפט סקר את נסיבות ביצוע העבירה, תוך הדגשת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים של שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו, על רקע הפצת סמים הנחשבים קשים בהם MDMA וקוקאין. בית המשפט סקר בהרחבה את הפסיקה הנוהגת ביחס לעבירות דומות לאלו שעבר הנאשם ומצא כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין שנת מאסר ועד 30 חודשי מאסר בפועל.

הליך שיקומי מוצלח בעבירות סמים עשוי להוביל לתוצאה מיטבית

בבואו לגזור את דינו של הנאשם, לא התעלם בית המשפט מחומרת המעשים ולא קבע בשום דרך כי הפצת קוקאין היא עבירה קלה. יחד עם זאת, בחר בית המשפט לתת משקל משמעותי ביותר להליך השיקום אותו עבר הנאשם, עד לכדי אימוץ המלצת שירות המבחן להימנע מהטלת עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח, והטיל על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות בלבד לצד ענישה נלווית.

לקריאת פסק הדין המלא ראו ת"פ 50913-11-21 מדינת ישראל נ' וויזמן