בית המשפט למשפחה באשדוד דחה את התביעה של מי שביקש לבטל את צוואת אמו ממנה נמחק  בטענה שאימו בת ה91 לא הייתה צלולה בזמן שחתמה עליה.

אישה שנפטרה בגיל 91 , השאירה צוואה עליה חתמה ב-2019, ובה הורישה את כל רכושה לארבעה מילדיה ולנכדה אחת שלה... אך לבנה החמישי לא הורישה דבר.

הבן המנושל והמופתע, פנה לבית המשפט למשפחה בטענה שבעת החתימה על הצוואה האם הייתה חולה, תשושה ולא כשירה לחתום.

לדבריו, הנכדה הזוכה ניצלה את מצבה של אמו ויזמה את ההליך, והמנוחה - שלא ידעה עברית - חתמה על הצוואה מבלי שהבינה אותה.

הנכדה (יתר הילדים הצטרפו לטענות שלה)  טענה מנגד שהיא לא לקחה חלק בעריכת הצוואה ונודע לה על אודותיה רק לאחר מות סבתה. היא הוסיפה שהמנוחה הייתה צלולה בעת עריכת הצוואה והיא הוקראה לה ותורגמה עבורה לשפה הצרפתית אותה היא דוברת, לפני שחתמה.

עוד טענה הנכדה כי הצוואה הגיונית ומשקפת את רצונה של הסבתא, שכן בנה ניתק עמה קשר והיא הודיעה לילדיה האחרים שאין בכוונתה לתת לו חלק בירושה. לעומת הבן, בינה לבין סבתה היה קשר קרוב והמנוחה רצתה לגמול לה.

עוד הוסיפה כי הבן שהגיש את הבקשה לביטול הצו , עשה זאת 4 חודשים לאחר קבלת צו הירושה, והיה עליו להתנגד בהזדמנות הראשונה.

למה השופטת עפרה גיא דחתה את הבקשה של הבן?

השופטת הסבירה שבית המשפט רשאי לבטל צו קיום אם הובאו בפניו עובדות חדשות שלא היו בפניו בעת מתן הצו, במידה שמדובר בעובדות או טענות שלא היו ידועות למבקש הביטול לפני מתן הצו או סמוך להוצאתו.

במקרה זה, ציינה, הבן לא טען שיש אף עובדה או טענה חדשות שנגלו לו ושבגללן הגיש את בקשתו ארבעה חודשים לאחר מתן הצו. בפסק הדין הוסבר שמחקירת הבן עולה שהוא ידע על הבקשה לקיום הצוואה כבר בפברואר 2019 לכל הפחות, אולם הגיש את בקשתו רק לאחר חצי שנה, מבלי להציג הסבר מניח את הדעת לשיהוי. לכן, נקבע, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

השופטת פסקה כי הבן גם לא הוכיח שאמו לא הייתה כשירה בעת החתימה על הצוואה. להיפך: אחיו הציגו מסמך רפואי שממנו עולה כי שלושה חודשים לאחר עריכת הצוואה, נבדקה האם על ידי גריאטר שלא ציין דבר לגבי כושרה הקוגניטיבי - מה שמלמד כי הייתה כשירה לערוך צוואה.

גם הטענה שהמנוחה לא ידעה עברית נדחתה, לאור העובדה שבצוואה כתוב במפורש שהיא תורגמה לשפתה לפני החתימה.

הבן המבקש חויב בהוצאות שך  בסך 15 אלף שקל לנכדה ולאחיו.