בני הזוג נפרדו לאחר נישואים של כחמש שנים, ומאז הם חולקים את זמני השהות עם בתם. האב חויב במזונות זמניים של 1,500 שקל לחודש, בצירוף מחצית מהוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות. לאחר מכן, עם גיוסו של האב לשירות מילואים פעיל באוקטובר 2023, ניסתה האם להגדיל את סכום המזונות, תוך שהיא טוענת כי הכנסתו החודשית של האב עומדת על כ-17,640 שקל, בעוד היא מרוויחה כ-6,500 שקל בלבד. האם ציינה כי בנוסף לשכרו הקבוע, האב קיבל מענקי מילואים משמעותיים אותם יש להכליל בהכנסתו לצורך חישוב המזונות.

מנגד, טען האב כי שכרו החודשי עומד על כ-12,740 שקל נטו בלבד, ומדובר במענקי מילואים זמניים שניתנים בגין שירות החובה ולא בהכנסה שוטפת. השופטת עפרה גיא ציינה כי עיון בדפי חשבון הבנק של האב אכן מראה כי הוא קיבל מענקי מילואים בסכום ממוצע של כ-3,500 שקל בחודש, אך סירבה להתחשב בסכומים אלה לצורך חישוב המזונות. לדבריה, מענקי המילואים נועדו להוות פיצוי על פגיעה בהכנסות ולסייע למשרתים לממן טיפול בעקבות השלכות הלחימה, ולא חלק מההכנסה השוטפת של המשרתים.

השופטת עפרה גיא קיבלה את עמדת האב, שציין כי המענקים אינם מהווים הכנסה שוטפת לצורך חישוב המזונות.

השופטת הוסיפה כי מענקי המילואים מהווים "הכרה והוקרה למשרתי המילואים, העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף נפשם על הגנת המולדת".

בהתאם לזמני השהות של ההורים ולפערי ההכנסות ביניהם, הורתה השופטת כי האב ישלם מזונות חודשיים בסך 2,580 שקל עד שהילדה תגיע לגיל 6 בשנה הבאה. לאחר מכן, סכום המזונות יופחת ל-1,100 שקל לחודש.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן