לטענת התובע, וסף גם זה לטובה, בכתב התביעה שהגיש לבית המשפט השלום באשדוד, העבודות שבוצעו בין השנים 2017–2021 גרמו למטרדי אבק ורעש, חסימת חניות, פגיעה באזורי פריקה וטעינה והסתרת חזית החנויות בעמודי בטון. כתוצאה מכך, לדבריו, נפגעו הכנסותיו משכירות, חלק מהחוזים הופרעו, והוא נאלץ להשכיר את החנויות בדמי שכירות מופחתים. בנוסף טען לירידת ערך משמעותית של הנכסים ולעוגמת נפש קשה

עמדת החברה הנתבעת

חברת יובלי רמת גן טענה כי הבנייה נעשתה כדין ובהיתר מלא, וכי בעל החנויות ידע עוד במעמד הרכישה שהחברה עתידה לנצל זכויות בנייה על גג המרכז. בנוסף, לטענתה, נחתם בעבר הסכם פשרה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עם בעלי זכויות במרכז, ובו נקבע כי המחלוקות נחשבות סגורות. החברה הוסיפה כי התובע הגזים בתיאור נזקיו ולא הוכיחם כדבעי

הכרעת בית המשפט

השופט ליבליין קבע כי ההסכם הקודם אכן חוסם את התובע מלטעון לירידת ערך הנובעת מהקמת עמודי הבטון, אך אינו מונע ממנו לתבוע בגין מטרדי הרעש, האבק וחסימת שטחי פריקה וטעינה.

לאחר שמיעת עדויות, קבע בית המשפט כי בתקופת הבנייה נגרמו לבעלי החנויות במרכז "כלניות" הפרעות ממשיות ומתמשכות – כולל רעש חריג, אבק, חסימות חניה וגישה. עדות נציג החברה אף אישרה כי העבודות גרמו להפרעה וכי החברה פיצתה בעלי חנויות אחרים במתחם.

בהתאם, נקבע כי חברת יובלי רמת גן אחראית לעוולה של "מטרד ליחיד" כלפי התובע לפי פקודת הנזיקין. מנגד, נדחתה טענתו לירידת ערך בשל ההסתרה בעמודי הקונסטרוקציה.

פסק הדין של השופט ליבליין,

התביעה מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 382,200 ₪. היות שרכיב אובדן דמי השכירות חושב ככולל הפרשי הצמדה וריבית נכון למועד פסק הדין, ורכיב עוגמת הנפש נקבע על-ידי בסכום ראוי נכון להיום, אזי הסכום הפסוק יישא הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק ככל שלא ישולם בתוך 30 יום מהיום, ועד למועד תשלומו בפועל.

הפיצוי בגין אובדן דמי שכירות ישולם לתובע, כנגד המצאת חשבונית מס כדיו, בסכום של 290,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 40,000 ₪.

סה"כ נפסק כ610 אלף שקל לטובת התובע

ככל שסכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהיום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. בסכום ההוצאות ושכר הטרחה לקחתי בחשבון, שהתובע הטיל על בית המשפט לסכם את טענותיו בעניין אחריות הנתבעת לקיומו של מטרד הן בהיבט המשפטי והן בהיבט העובדתי, את העובדה שרק מקצת התביעה התקבלה (כ- 20%), וכי המומחית מטעם בית המשפט קיבלה רק מקצת טענותיו.

זכות ערעור כחוק.

המשמעות

פסק הדין מדגיש את חובתם של יזמים לבצע עבודות בנייה תוך מזעור נזקים לבעלי עסקים קיימים, גם אם הבנייה נעשית כדין ובכפוף להיתרים. בעוד שטענות לירידת ערך נדחו בשל פשרה קודמת, בית המשפט הכיר בעובדה שמטרדי בנייה ממושכים יכולים להיחשב כהפרעה משמעותית לשימוש סביר בנכס מסחרי, המזכה בפיצוי