מהתביעה עולה כי בחודש מרץ 2013 פנה האיש לראשונה לאורולוג בקופת החולים עקב זיהום בדרכי השתן שהחדיר קטטר ורשם לו אנטיביוטיקה. בבדיקת PSA המהווה מדד חשוב לשלילת סרטן הערמונית, נמדד ערך 18, פי שש מהערך שנמצא בבדיקה שנערכה לו 5 חודשים קודם לכן.

שלושה חודשים אחר כך בוצעה ביופסיה בהנחיית אולטרה סאונד טראנסרקטלי ובפיענוח נכתב כי הערמונית מעט מוצקה. מספר שבועות אחר כך, אורולוג הקופה שבדק את בדיקת האולטרה סאונד, אבחן (כבר בחודש יוני 2013) כי האיש "חשוד מאוד לסרטן הערמונית", והומלץ על מעקב PSA אחת לחצי שנה.

בהמשך ביצע האיש בדיקות ביופסיה נוספות כאשר במקביל ערך ה-PSA בבדיקות השתן המשיך לטפס, אך באופן מפתיע, בתחילת חודש ינואר שנה שעברה, הוחלט כי המעקב יתבצע אחת לשנה.

בחודש מרץ שנה שעברה נשלח לבדיקת MRI בה נמצא כי קיימת סבירות גבוהה לסרטן הערמונית וכ-9 חודשים מאוחר יותר לאחר ביקור במרפאה אורולוגית בביה"ח אסותא לאחר ביצוע בדיקת MRI וכן מתן ביופסיות, אותר סרטן בערמונית.

בתחילת ינואר השנה ביצע בדיקה נוספת בה נמצאה ממאירות ראשונית בערמונית, גרורה בבלוטת לימפה וכן חשד לגרורה נוספת. בעקבות המימצאים, 6 שנים לאחר שאורולוג איבחן בבדיקת אולטרה סאונד חשד כבד לסרטן הערמונית, הומלץ על טיפולי קרינה בערמונית ולגרורות באגן  בשילוב עם טיפול הורמונלי בכדורים וזריקות.

רופא מומחה מטעם התביעה קבע בחוות דעתו כי אחוז הרפוי של סרטן הערמונית בשלב מוקדם הינו 99% אך עקב הגלוי המאוחר כאשר מודגמות גרורות בקשרי לימפה, הסיכוי לרפוי הינו נמוך, אם בכלל. לדעת המומחה, מטרת הטיפול אותו הוא מקבל נועד להאט את קצב ההתפשטות  המחלה ולא לריפוי הסרטן.

לדברי באת כוחו עוה"ד שגית הראל ממשרד גיל וניצן הראל העוסקים בתביעות בגין רשלנות רפואית, עקב האיחור באבחון, הטיפולים גורמים לתובע תופעות לוואי קשות ומשמעותיות של גלי חום, תשישות, אוסטיאופורוזיס אנמיה, עלייה ברמות סוכר ואף הגדלת שדיים, לצד דלדול שרירים, ירידה בזיכרון דיכאון וחרדה. לאור כל אלו קובע המומחה כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור 50 אחוזים.

בתביעה נטען כי רופאי קופת החולים התרשלו בין היתר בכך שלא ייחסו חשיבות ראויה לתוצאות בדיקות PSA, איחרו באבחנה של סרטן הערמונית ובכך בזבזו זמן יקר שהיה בו כדי להציל את חייו.

עוד נטען כי "עקב הרשלנות הוא נאלץ להפסיק לעבוד, הפך לשבר כלי שאינו מתפקד ומאדם עצמאי לאדם תלותי ונתמך". בנוסף נטען כי התובע שהיה עמוד התווך אב וסב אוהב ומתפקד, הפך לאדם חלש, נטול שמחת חיים ומכונס בעצמו וזאת עקב התרשלות רופאי קופת החולים.

כפי הנטען בתביעה, התובע ביקש מספר פעמים במהלך המעקב לבצע בדיקת MRI אך סורב והיום משהוא יודע שבדיקה זו הייתה יכולה להציל את חייו, הוא חש מפח נפש כבד. הוא תובע לקבל פיצוי עבור הוצאות סיעוד ועזרת הזולת, אובדן השתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.

טרם הוגש כתב הגנה.