בתביעה נטען כי  לפני שלוש שנים וחצי בשעה שביקר  ב'פארק התזמורת' ברחוב קיבוץ גלויות בעיר, עשה שימוש במתקן 'הליכון אוויר' שהוצב בפארק לשימוש התושבים.  המדובר במכשיר המדמה הליכה או ריצה קלה בתנועה,  בעזרת דוושות הרגליים הזזות קדימה ואחורה תוך אחיזה במוט אחיזה. במהלך האימון, התושב אחז  במוט שהתנתק ממקומו וכתוצאה מכך הוא נזרק לפנים,  נפל ארצה ונחבל בחזקה בפניו, באף ובבית החזה.

לאחר התאונה הנפגע דיווח למוקד העירוני על התאונה ובעקבות תלונתו, עוגן  מוט האחיזה של "הליכון באוויר" באמצעות ברגים עבים וחזקים. לצערו העיגון המתבקש נעשה מאוחר מדי ולאחר התאונה, כי עד לתלונתו,  המכשיר היה מחובר באופן לקוי, רשלני ולא בטיחותי ולא  ייאמן , באמצעות סיליקון (!).

לאחר התאונה הוא נבדק בחדר מיון בבית החולים וולפסון שם אובחן כי הוא סובל משבר בעצם החזה. בעקבות התאונה הוא החל לסבול מקוצר נשימה ומכאבים חזקים בחזה ובשל מצבו נדרש להימצא במעקב רפואי ממושך במרפאת כירורגיה חזה בבית החולים ובמסגרת קופ"ח.

מומחה למחלות ריאה אשר בדק את התובע במסגרת התביעה, קבע בחוות דעתו, כי כתוצאה מהשבר בחזה, הוא  פיתח תחלואה מתמשכת הכוללת כאבים וקוצר נשימה במאמץ קל בעת פעילות גופנית ובעת הרמת משאות וכי נותרה לו בשל כך נכות בשיעור 40%.

בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג המתמחה בתביעות בתחום ניזקי גוף, טוען בתביעה כי לפני התאונה הנפגע היה  אדם פעיל וחיוני, איש עבודה חרוץ ומסור. בעקבות התאונה  נגרמו,  נגרמים ויגרמו לו הפסדי שכר ניכרים בשל חוסר היכולת שלו להמשיך בעבודתו כטכנאי מכונות תעשיה או בכל עבודה הכרוכה במאמץ פיזי קל. התאונה, אילצה אותו  לשנות את אורח חייו:  הוא נמנע מפעילות חברתית ומעיסוק בתחביביו, מרבה בנטילת משככי כאבים וכתוצאה ממצבו עקב התאונה,  נפגע בטחונו העצמי ופחתו הנאות חייו באופן מהותי.

לטענת בא כוחו, העירייה התרלשה בין היתר בכך שלא דאגה להציב  לטובת תושביה, מתקן בטיחותי ותקין והתרשלה בתיקון המתקן ובתחזוקה שלו. בנוסף, העירייה נמנעה מלזהות את גורמי הסיכון, לתקן הליקויים או לפחות למנוע הגישה למכשיר עד לתיקון החיבור המסוכן.

הטכנאי תבע בבית המשפט לפסוק לו פיצויים עבור הפסדי שכר, תנאים סוציאליים ופנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.

טרם הוגש כתב הגנה.