
ניצולת שואה הגישה עתירה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לתקן את גילה, שכן משרד הפנים קבע כי היא נולדה בשנת 1944, בעוד היא נולדה בשנת 1941. בית המשפט קיבל את העתירה, והראיות המצמררות הן הקעקוע שהוטבע על ידה כתינוקת בת כחצי שנה ועדותם של עוברי אורח, אשר אימצו אותה לחיקם וגידלו אותה כבתם עם תחילת המלחמה

ניצולת שואה תושבת אשדוד רשומה במשרד הפנים כמי שנולדה בשנת 1944 והיא ביקשה מבית המשפט לתקן גילה באופן שיירשם כי היא נולדה בשנת 1941.
בעתירתה טוענת המבקשת כי בהיותה תינוקת בת כחצי שנה נשלחה עם משפחתה למחנה ריכוז. אימה הצילה אותה ומסרה אותה לזוג בלארוסי, מבלי לדעת מה יעלה בגורלה של הפעוטה (היא המבקשת). ביום מסירת התובעת לידי בני הזוג, על ידה היה מוטבע קעקוע המעיד על מספרו של מחנה הריכוז שפעל בשנת 1941. בפרוץ מלחמת העולם השניה, היתה המבקשת תינוקת ולכן מבססת את גילה האמיתי על המסמכים שאספה במהלך השנים. משפחתה הביולוגית כולה הושמדה בשואה. המבקשת צירפה לתובענה החלטת בית הדין הרבני מיום 1/4/92 לפיה נולדה למשפחה יהודית . עוד הגישה תצהירים מטעם מכרים של הוריה המאמצים וביתם מלארוס משנת 1980 התומכים בגרסתה בדבר שנת הלידה הנטענת. חלק מהעדויות הוגשו בשעתו לבית הדין.
השופטת ענת אלפסי קיבלה את העתירה וכתבה בפסק הדין: "הראיות שהובאו לעיל, מספרות את סיפורם של שורדי השואה, מייסדי הארץ הזו, אשר בזכותם יושבים אנו בארצנו החפשית ופוסקים את דיננו בעצמנו. בימים קשים אלה, בהם מתאוששת ארצנו ממגיפה עולמית, בהם יום הזכרון לשואה ולגבורה החל היום מצויין בטקסים נטולי קבל המשודרים מרחוק, מצווים אנו להגן ביתר שאת על בני דור המייסדים, ולשמור כי חרף הבידוד הפיסי, לא יחושו בדידות, אלא חושו חום והערכה".
