סיפור הזוי שהגיע לסיומו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, החל לפני 8 שנים בעת שאב לילד ביקש לבצע בדיקת אבהות על מנת להסדיר את מעמדו של הילד בישראל - הבדיקה חזרה שלילית ובדיקה שנעשתה לאמא גילתה כי גם היא אינו אימו הביולוגית של הילד. לפני ימים אחדים הגיע הסיפור לסוף טוב
מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שהילד שלכם הוא למעשה לא באמת הילד שלכם? סיפור הזוי נחשף בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע אצל השופטת רותם קודלר עיאש.
ההליכים בתיק החלו כבר בשנת 2017, עת האב ביקש לעשות בדיקת רקמות על מנת לאשר אבהות ולהסדיר את מעמדו של בנו בישראל.
במסגרת תביעת האבהות, ציינו המבקשים כי הם זוג שנישא זה לזו במדינה אחרת. האב הנטען יהודי, אזרח ישראלי, וביקש לקבוע את שאלת האבהות, על מנת להסדיר את מעמדו של הבן שנולד לצדדים באותה הארץ.
באורח טראגי ומפתיע, במסגרת תביעת האבהות, לא זו בלבד שהתברר שהמבקש איננו אביו של הקטין נשוא ההליכים, אלא נוכח התוצאה שהדהימה את המבקשים, נערכה בדיקת אימהות והתברר כי גם המבקשת איננה בעלת זיקה גנטית לקטין.
שני בני הזוג טענו כי עקב בעיות ודימומים בהריון, נאלצו ליילד אותה בניתוח קיסרי בהיותה בחודש שביעי וחצי. המבקשת סיפרה כי ילדה תינוק בניתוח קיסרי בהיותה מלווה ע"י אחות המבקש, בבית החולים באותה המדינה. המבקשת סיפרה כי במשך 3 ימים לא ראתה את התינוק שכן סבלה מחולשה וכאבים בעקבות הניתוח ונמסר לה ע"י צוות בית החולים כי הוא נולד במשקל 1.800 ק"ג, נלקח לתינוקייה ושהה באינקובטור. המבקשת משתפת כי רק לאחר 3 ימים הביאו אליה את התינוק בבית החולים והיא החלה לטפל בו. המבקשת מספרת כי במשך שבועיים וחצי נוספים שהו היא והתינוק בבית החולים, לאחר מכן השתחררו מאישפוז, אך המשיכו והגיעו מספר פעמים לבית החולים למעקב וטיפולים וכאשר היה התינוק בן 4 חודשים, עלתה עימו ארצה והצטרפה למבקש שכבר שהה בישראל.
נוכח המציאות השוררת במדינת המוצא היה קושי להתחקות אחר נסיבות אובדן הבן הביולוגי שככל הנראה ילדה המבקשת, וההנחה היתה כי הוחלף בתינוק אותו גידלו ואשר הובא לישראל ואותו הם מגדלים, עד עצם היום הזה כבנם.
כדי להמשיך ולטפל בענייניו של הקטין בית השופטת קודלר עיאש מינתה את בני הזוג כאפוטרופוסים לקטין, בד בבד עם התהליך הרגשי והתדהמה שאחזה בהם עקב הגילוי לאחר ביצוע הבדיקות הגנטיות, לא נגרע כל מאמץ בטיפול שלהם בקטין והם המשיכו לגדל אותו במסירות ובאהבה. לאורך השנים נולדו להם שתי בנות נוספות והם גידלו ומגדלים את שלושת הילדים בביתם ועודם ממשיכים לעשות כך גם נכון לעת הזו.
בשנת 2021 ביקשו בני הזוג להסדיר את הליך אימוץ הקטין, הוא בנם אותו גידלו מלידה. ההורים לא חסכו מאמצים ועורכי דין וחוקרים מטעמם של ההורים נסעו למדינת המוצא, ניסו להתחקות אחר מסמכים שיהיה בהם כדי ללמד את ההורים על נסיבות לידת בנם הביולוגי ועל הנסיבות בהן הקטין נשוא ההליך, הגיע לחזקתם.
ההורים לא הצליחו להשיג מסמכים והתמונה שהצטיירה היתה, כי בכל הנוגע לבנם הביולוגי, יהיה זה בלתי אפשרי להתחקות אחר גורלו, במדינה בה הוא נותר וביחס לקטין נשוא הליך זה, לא ניתן היה לקבל מסמכים שיהיה בהם כדי ללמד את ביהמ"ש ואת היחידות החוקרות, מי היו הוריו הביולוגים וכיצד הגיע לרשות המבקשים.
גם משטרת ישראל ביצעה חקירה בניסיון לברר אם מדובר בהליך פלילי, בסופו של דבר נסגר התיק, שכן לא נמצאו כל ראיות שיש בהן כדי לתמוך באפשרות זו ותעלומת אפשרות החלפת התינוקות נותרה בעינה.
לאחר שהסתיימו שלל החקירות הן ע"י משטרת ישראל, הן ע"י משרדי ממשלה שונים, לרבות משרד החוץ והן על ידי גורמים פרטיים מטעמם של ההורים, התבררה התמונה לפיה ככל שלא יוסדר מעמדו של הקטין במדינת ישראל, יהווה הדבר פגיעה דרמטית בקטין שבא לעולם, הפך בעל כורחו לתושב מדינת ישראל, והוא לא יוכל לצאת ממנה או לבוא אליה, שכן אין לו מעמד לא במדינת ישראל ולא במדינה בה נולד.
"מבוי סתום זה, מצד אחד ומציאות חייו היומיומית של הקטין מצד האחר, כאשר לא היתה מעולם מחלוקת כי הוא גדל בתא משפחתי טוב ומיטיב, הביאה את בית המשפט למסקנה המתחייבת כי יש להסדיר את מציאות חייו של הקטין ולא להותירו ללא אב ואם, ללא מדינה אליה הוא משתייך ובמיוחד הדברים אמורים כאשר עסקינן בקטין שגדל מאז שמלאו לו חודשים ספורים, כילד יהודי ישראלי, המתחנך במוסדות חינוך דתיים במדינת ישראל, וכל מציאות חייו נבנתה והתבססה כיהודי ישראלי", כתבה השופטת קודלר עיאש בפסק הדין.
חלק מתנאי בא כח היועמש"ית שהותוו לאחר הגשת מספר תסקירים בעניינו של הקטין היו חשיפת הקטין לסיפור ומציאות חייו.
בחודשים האחרונים השתתפו ההורים יחד עם הקטין בתהליך טיפולי שבמסגרתו נחשף הקטין לסיפור חייו, מדובר בתהליך לא פשוט, עסקינן בקטין שהוא היום בן 9 שנים ולמעשה רק עם הגיעו לגיל 8.5 שנים, שמע לראשונה על כך שהוריו המגדלים אותו מיום לידתו אינם הוריו הביולוגים.
השופטת רותם קודלר עיאש כתבה בפסק הדין: "מהדיווחים לאורך כל השנים ממועד תחילת ההליכים ועד עצם היום הזה עלה באופן יציב ועקבי כי המבקשים הם הורים מסורים, מחויבים, דואגים לצרכיו החינוכיים, הגשמיים והרגשיים של הקטין ועל כן עו"ס חוק האימוץ ועו"ס השירות למען הילד תמכו באופן מובהק וברור באימוץ הקטין ע"י ההורים".
בדיון מרגש שהתקיים השבוע באולמה של השופטת קודלר עיאש, הגיעו ההליכים לסיומם עם ההחלטה כי הקטין יאומץ על ידי ההורים שגידלו אותו מינקות.
"הקטין יכול להמשיך כעת בדרך חייו, בה גידלו אותו הוריו המאמצים, באהבה, במסירות וביציבות וזאת על אף שנסיבות היוולדו והעדר הזיקה הגנטית היו ידועות להם כבר לפני שנים רבות. על אף הנסיבות, הדבר לא גרע מאהבתם ומסירותם כלפיו והוא ימשיך לגדול בתא המשפחתי הנהדר והמיטיב שבו הוא גדל ובמדינת ישראל המשמשת לו כבית על פי בחירת הוריו", כתבה השופטת קודלר עיאש בסופו של פסק הדין.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
