בני זוג תושבי האזור חוו משבר ביחסים והחליטו לפרק את החבילה. לבני הזוג ילדה משותפת, וכשהם נפרדו עברה הילדה להתגורר עם אמה באותו הבית.

על פי האם כשהיה מגיע האב לבקר את הילדה, היה מפעיל כלפיה וכלפי אימה אלימות מילולית בנוכחות הילדה, ולכן ביקשה האישה צו הגנה ובקשתה התקבלה לפני כשלושה חודשים.

כעת, ביקש האב להסיר כנגדו את צו ההגנה. בדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, טען האב כי הוא מבקש לדחות את הדיון, כיוון שלא השיג עורך דין ובקשתו התקבלה.

לדיון הבא הגיע ללא עורך דין, ובדיון טענה האם כי הוא מסוכן לילדה שכן הוא מעשן מריחואנה יחד עם אמו ובדירתו בקומה גבוהה אין סורגים - מה שעלול להוות סכנה. עוד היא טענה שכאשר הוא מגיע לבקר את בתו, הוא ממשיך לקלל ולאיים מילולית עליה ועל אמה.

האיש מצדו טען כי הוא לא רוצה להתקרב לאשתו ואף האשים אותה, כי היא משמיצה אותו ואת אימו. באותו שלב איבד האיש את קור רוחו ואמר כי אם היא תגיד דברים נגד אמא שלו הוא יעשה דברים עד הסוף.

נדמה היה שאם היה איזה שהוא סיכוי להתחשב בבקשת האב, הרי שבאותו רגע הוא התפוגג כאשר עורך הדין שרון קולסקי, בא כוחה של האם, הפנה את תשומת ליבה של השופטת לאמירה החמורה. השופטת קיבלה את עמדתו וטענה כי בית המשפט מביע מורת רוח מבחירתו לאיים, בתוך אולם בית המשפט על האישה.

לאחר אותה אמירה קבעה השופטת כי אכן מהתרשמותה, יש מסוכנות לאב במידה ויימצא לבד עם הילדה או עם האישה. היא השאירה את צו ההגנה על כנו, קבעה כי המפגשים עם הילדה יתקיימו במרכז קשר, והוסיפה צו הרחקה כנגדו למרחק של 250 מטרים מביתה של האישה.

כמו-כן, בעקבות ההאשמות ההדדיות של בני הזוג, כל אחד על אימו של השני, ביקשה השופטת לא לערב גורמים נוספים בסכסוך, או כמו שנוהגים במשחקי הילדים - "לא לערב הורים", וחייבה את האב בהוצאות משפט.