פסק דין - גבר התהלך ערום בחוף הים באשדוד והגיש תביעה על כי צולם והסרטון הופץ בפייסבוק - מה פסקה השופטת?
18.09.25 / 14:28
בפני בית המשפט השלום באשדוד הובאה תביעה מעניינת - התובע בחר מיוזמתו לחשוף את גופו באופן מלא ברשות הרבים, להימצא ולהתהלך בחוף הים כשהוא עירום לחלוטין. האם בנסיבות אלו זכאי התובע להגנה על פרטיותו ויש לומר כי פרסום תיעודו באופן האמור מהווה פגיעה בפרטיותו על פי החוק?
גילוי נאות - תחילה הוגשה התביעה גם נגד אתר “אשדוד נט” בעקבות כתבה שסיקרה את המקרה, אך מאחר והאתר נהג באחריות יתרה, טשטש את הפנים, האיברים וכל פרט מזהה של התובע, קודם לפרסום, נמחקה התביעה נגד אשדוד נט כבר בהתחלה.
ביום 4.9.19 שהה התובע בחוף ים ציבורי בעיר אשדוד, כאשר הוא בעירום מלא. הנתבע, ששהה אף הוא באותה עת בחוף הים, צילם את התובע, והעלה בעמוד הפייסבוק שלו פוסט המתייחס לכך.
אתר אשדוד נט דיווח כי - תושב אשדוד שבילה יחד עם בתו בת ה-9 בחוף הים, הופתע לראות בחור צעיר שהתמקם בסמוך, פשט מעליו את הבגדים ונותר בערום מלא לעיני המתרחצים ובהם משפחות, ילדים קטנים ובני נוער.
"הבן אדם בא, התפשט באמצע החוף ונכנס לים כשכולם מתעלמים" – הוא מספר לאשדוד נט, "ישבתי שם עם הבת שלי, הסתכלתי מהצד וחשבתי שאולי הוא שכח את בגד הים בבית. הוא יצא מהמים, התנגב והמשיך להסתובב ערום כאילו הוא בחוף נודיסטים".
"התקשרתי למשטרה והם הגיעו תוך מספר רגעים" – הוסיף לספר. "הבחור נשאר במים והתחיל לסמן אצבע משולשת לעבר השוטרים. נכנסתי למים לדבר איתו ולבדוק האם הכל בסדר אצלו - לכאורה נראה שהבן אדם שפוי לגמרי. גם כשיצא מהמים ועמד מול השוטרת הוא לא טרח להתלבש. הייתי בהלם. פשוט חוויה לא נעימה. ראוי לציין את עבודת השוטרים שפעלו באופן מופתי, אני לדעתי הייתי נוהג אחרת לגמרי".
אשדוד נט טשטש את פניו ואבריו הצנועים של התובע בסרטון שעלה, אולם הנתבע לא עשה כן ומכאן ההליך נמשך מול המצלם בלבד, בסכום תביעה של 50,000 ₪.
מה טען התובע המתפשט?
בכתב התביעה טוען התובע כי הנתבע צילם אותו ללא הסכמתו במערומיו כאשר שהה בחוף הים, ופרסם את תמונותיו ברשתות החברתיות.
הסרטון הופץ בעמוד הפייסבוק של הנתבע, ובאתר, ועל אף הטשטוש הלקוי שהוכנס לסרטון, התובע זוהה על ידי חבריו ובני משפחתו, וניזוק נזק תדמיתי קשה עקב צילום, פרסום הסרטון והפצתו. התלונה שנפתחה נגד התובע על ידי השיטור העירוני נסגרה, אולם הכתם והנזק התדמיתי שנגרם לו ממשיך ללוותו עד היום. התובע שלח מכתב התראה לנתבעים ודרש פיצוי כספי בגין פגיעתו, אולם אלו התעלמו מפניותיו. הנתבע אף לא הסיר את תמונות התובע, והתמונות עדיין חשופות לכל.
התובע מעולם לא נתן הסכמתו לנתבע לעשות שימוש בתמונותיו האישיות ולפגוע בפרטיותו ובצנעת גופו. התמונות פורסמו בנסיבות משפילות ומבזות, תוף פגיעה בפרטיותו.
אין לראות בהתנהגות התובע, שגופו היה חשוף, כהסכמה מכללא לפרסום, ומעולם לא התקבלה הסכמתו לפרסום כל סרטון שלו. מהעדויות עולה שהיו מכרים של התובע שזיהו אותו בסרטון, מה שגרם לו למבוכה והשפלה, ואמירותיו של הנתבע בעדותו כי רצה להזהיר הציבור מפני "אנס או פדופיל", דברים שלא יוחסו לתובע מעולם, נעדרים כל אסמכתא.
בחירתו של התובע לחשוף את עצמו בחוף הים אינה דומה לבחירתו של הנתבע לחשוף את התובע ברשתות חברתיות ושליחת סרטונים לעיתונות, ולא היה בפרסום כל עניין ציבורי.
יש לדחות את טענת הנתבע שהפרסום נעשה מתוך חובה מוסרית, שכן אם הנתבע הזדעזע מהאירוע, אין לקבל שאחרים צריכים לחוות זאת כתוצאה מהפרסום שפרסם. גם אם הנתבע מייחס לתובע עבירה בכך ששהה בעירום בים, אין לנתבע רשות לצלם את התובע ולפרסם תמונותיו בעירום.
מה טען הנתבע המצלם?
בכתב הגנתו טוען הנתבע כי ביום האירוע שהה בחוף הים באשדוד, יחד עם בתו בת ה-9. הנתבע נדהם כאשר ראה את התובע כשהוא שוכב, עומד, נכנס לים ויוצא ממנו, מתיישב, שוכב וחוזר חלילה, וכל זאת כאשר הוא עירום לעיני כל. בסמוך נכחו גברים, נשים וילדים, אולם דבר לא הרתיע את התובע שלא כיסה עצמו, על אף קריאות מצד המתרחצים.
הנתבע תיעד את מעשיו של התובע, והזמין את המשטרה לחוף הים. בהגיע המשטרה, דרשו השוטרים מהתובע לצאת מהים, והוא בתגובה לכך סימן להם אצבע משולשת, יצא מהים עירום, ורק בהוראת השוטרים הואיל ללבוש חלק תחתון. לאחר מכן, התובע נעצר ונלקח בניידת משטרה.
הנתבע, שהיה המום מהתנהגותו של התובע, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון שצילם את התובע, ובו לא נראה איברו של התובע, בתוספת כיתוב משפט אחד "מצחיק או עצוב תחליטו אתם.. השאלה מה אתם הייתם עושים? גרסת החייזר".
הנתבע לא פרסם את שמו של התובע שכלל לא הכיר, ולא כל פרט מזהה שלו, אלא רק סרטון שצילם במרחב הציבורי, של אדם שפגע בו, בבתו ובכל ציבור המתרחצים, שעה שכפה עליהם את גופו העירום. יש לתהות מדוע חשש התובע שבחשיפת הסרטון באינטרנט יזוהה על ידי חבריו ובני משפחתו, כאשר הוא בעצמו חשף את עצמו בחוף הים, והתביעה היא ניסיון לעשות עושר ולא במשפט. הנתבע פרסם את הסרטון בסמוך לאירוע, אולם רק שנה לאחר מכן "נזכר" התובע לדרוש את הסרת הסרטון באמצעות מכתב התראה. לאחר שקיבל מכתב זה, הסיר הנתבע מיד את כל הפרסום אודות האירוע האמור.
התובע הוא שבחר לחשוף את גופו העירום בחוף ים ציבורי ופתוח לקהל הרחב, לרבות בפני ילדים. התובע עשה מעשה מגונה והתערטלות בפומבי בניגוד לחוק, בפני בתו הקטינה של הנתבע, כמו גם בפני כל ציבור המתרחצים, והוא שפגע בהם פגיעה קשה. אין כל מניעה חוקית או אחרת לצלם את המתרחש במרחב הציבורי, לרבות את התובע שהכריח את כל הציבור לצפות בגופו העירום. בעשותו כן, התובע יכול היה לצפות שמישהו עשוי לצלם אותו.
לטענת הנתבע, ראה חובה מוסרית וחברתית לעשות את אותו פרסום על מנת למנוע הישנות מקרים דומים ולהביע מחאה על מעשי התובע.
התובע היה אדיש לגמרי לאפשרות שמישהו יראה אותו במערומיו, לרבות מכריו ומשפחתו, ובסרטונים, שבכולם ניתן לראות אנשים, התובע נראה הולך מרחקים ארוכים מהתיק שלו לתוך הים וחזרה, ולא טרח אף לשים לידו מגבת או דבר מה כדי לכסות את איבריו המוצנעים.
לתובע אין כל זכות להיות אנונימי בשעה שהוא זה שחשף את גופו והלך בעירום בציבור
מה קבעה השופטת?
ההכרעה בענייננו אינה פשוטה, שכן אין חולק כי התובע בחר מיוזמתו לחשוף את גופו באופן מלא ברשות הרבים, להימצא ולהתהלך בחוף הים כשהוא עירום לחלוטין. האם בנסיבות אלו זכאי התובע להגנה על פרטיותו ויש לומר כי פרסום תיעודו באופן האמור מהווה פגיעה בפרטיותו על פי החוק? אקדים את המאוחר ואומר כבר עתה כי למרות הקושי הלא מבוטל שמעוררת התנהלות התובע, אני מוצאת כי בנסיבות העניין אכן עולה הפרסום כדי פגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק.
לאחר ששקלתי את כלל נסיבות המקרה שבפניי, והבאתי בחשבון מצד אחד ש -
התובע בחר מיוזמתו להתהלך ולשהות בחוף ים ציבורי במשך זמן לא מבוטל כשהוא בעירום מלא, ולחשוף עצמו לעיני העוברים ושבים,
הנתבע שהגיע לחוף (לטענתו עם בתו הקטינה, אם כי מדובר בעדות יחידה של הנתבע), ונאלץ לצפות בתובע העירום.
הבאתי בחשבון שהתובע העיד שאינו מתבייש שייתקל במכר כלשהו בעוד גופו חשוף
את העובדה שלא היה מדובר בחוף פרטי מבודד, ואף לא מדובר במי שתועד כשהוא נמצא במערומיו באופן רגעי או באקראי, או במקום מבודד בחוף, אלא התובע התהלך באופן חופשי במערומיו ואף שהה בסמוך לקו המים.
עדות חבריו של התובע שהעידו שלא ניתן לומר שהתנהגות התובע הינה בגדר התנהגות מקובלת ונורמלית,
התחשבתי גם בכך שהנתבע מחק מיד את הפרסום עם דרישת התובע.
התחשבתי בכך שהבקשה הייתה זמן רב לאחר הפרסום, זאת על אף שהעיד שידע על הפרסום לאחר שבוע, ולא היה לו הסבר לכך בחקירתו מדוע התמהמה בבקשה להסרת הפרסום, דבר שיש בו כדי להעיד שהפגיעה לא הייתה כל כך משמעותית מבחינתו
מצד שני אומרת כבוד השופטת רוני סלע:
לקחתי בחשבון את תוכן הפרסום, והעובדה שלא היה מצונזר או מטושטש כלל; את העובדה שבסרטון מספר 2 פניו של התובע נראים בבירור;
לכך שלא התבקשה רשות התובע לצילום ולפרסום, והוא כלל לא ידע על כך;
לפלטפורמה בה הועלה הפרסום; ולמטרות הפיצוי הכספי, ביניהם לעודד את רוחו של הנפגע, לתקן את הנזק לשמו הטוב ולקיים את זכותו לשם טוב.
פסק הדין
בסיכום פסקה השופטת - 10,000 ₪ פיצוי ועוד 3,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עו״ד.
כן הוטלו איסור פרסום שמו וכל פרט מזהה של התובע, כדי למנוע נזק נוסף.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
