שבוע המודעות העולמי לעמידות לאנטיביוטיקה: מתי טיפול תרופתי הופך לרשלנות רפואית?
18.11.26 / 09:58
לרגל שבוע המודעות הבינלאומי (18–24 בנובמבר), עו"ד דותן לינדנברג, המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף, מסביר כיצד אבחון שגוי, מתן אנטיביוטיקה מיותרת או התעלמות מזיהומים עמידים בבתי החולים עלולים לעלות למטופלים בבריאותם ואף בחייהם.
אנטיביוטיקה נחשבת לאחת התגליות החשובות בתולדות הרפואה, אך השימוש הנרחב ולעיתים הבלתי מבוקר בה יצר את אחד האיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור: חיידקים עמידים לתרופות (AMR). השבוע מצוין ברחבי העולם שבוע המודעות לנושא, שנועד להזכיר הן לצוותים הרפואיים והן לציבור הרחב כי אנטיביוטיקה אינה "תרופת קסם" לכל מחלה, וכי שימוש לא מושכל בה טומן בחובו סכנות ממשיות.
מעבר להיבט הרפואי הטהור, לסוגיית השימוש באנטיביוטיקה והתמודדות עם זיהומים ישנה משמעות משפטית כבדת משקל. לדברי עו"ד דותן לינדנברג, העוסק שנים רבות בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, כשלים סביב מתן טיפול אנטיביוטי או היעדרו מהווים עילה מרכזית לתביעות נזיקין קשות.
"אנו נתקלים במשרדנו בשני קצוות של כשלים רפואיים סביב הנושא הזה", מסביר עו"ד לינדנברג. "בקצה האחד, רופאים ממהרים לרשום אנטיביוטיקה רחבת טווח מבלי לבצע בירור בסיסי, כמו משטח גרון או תרבית שתן, ולעיתים אף עבור זיהומים ויראליים שכלל אינם מגיבים לתרופה. מעבר לכך שזה מחזק את עמידות החיידקים באוכלוסייה, המטופל נחשף לתופעות לוואי קשות, לתגובות אלרגיות מסכנות חיים ולפגיעה במערכות הגוף ללא כל הצדקה רפואית".
הסכנה השקטה במסדרונות בתי החולים
בקצה השני, והמסוכן לא פחות, נמצאים המקרים שבהם הצוות הרפואי מאחר באבחון של זיהום חיידקי חמור, או אינו מתאים את סוג האנטיביוטיקה לחיידק הספציפי.
"בתי חולים הם כר פורה לחיידקים אלימים ועמידים", מדגיש עו"ד לינדנברג. "כאשר מטופל מתאשפז לצורך פרוצדורה שגרתית ונדבק בחיידק עמיד, או כאשר מתפתח אצלו אלח דם (ספסיס), כל שעה של עיכוב במתן הטיפול האנטיביוטי המדויק עלולה להוביל לקריסת מערכות, לקטיעת גפיים ואף למוות. במקרים שבהם ניתן להוכיח כי בית החולים לא הקפיד על נהלי היגיינה ומניעת זיהומים, או שהצוות הרפואי התעלם מסימני אזהרה ולא ביצע תרביות בזמן כדי להתאים את הטיפול מדובר במקרים מובהקים של רשלנות רפואית".
מהפרוצדורה השגרתית ועד לקריסת מערכות: כך נראה הכשל בפועל
כדי להבין עד כמה דק הגבול בין סיבוך רפואי לרשלנות קשה, מביא עו"ד דותן לינדנברג דוגמה למקרה אופייני המגיע לפתחם של בתי המשפט: מטופל בשנות ה-50 לחייו עבר ניתוח אורתופדי פשוט ושוחרר לביתו. יומיים לאחר מכן החל לסבול מחום גבוה, כאבים עזים ואודם מקומי באזור החתך הניתוחי.
"המטופל פנה למוקד הרפואי, שם אובחן כסובל מזיהום קל וקיבל מרשם לאנטיביוטיקה סטנדרטית בכדורים, מבלי שנלקחה ממנו תרבית דם או משטח מהפצע", מתאר עו"ד דותן לינדנברג. "למרות שהחום לא ירד ומצבו הידרדר, הצוות המשיך באותו קו טיפולי במשך שלושה ימים נוספים. כשהובהל לבסוף לחדר המיון, התברר כי מדובר בזיהום מחיידק עמיד (MRSA) שהתפשט למחזור הדם וגרם לאלח דם חריף. אילו היו מבצעים תרבית בזמן ומחליפים את הטיפול לאנטיביוטיקה ייעודית לווריד מיד עם הופעת סימני האזהרה, הנזק הבלתי הפיך למערכות גופו היה נמנע לחלוטין".
מה חשוב לדעת כדי להגן על עצמכם?
לדברי עו"ד דותן לינדנברג, מודעות המטופלים היא קו ההגנה הראשון, הן בריאותית והן משפטית:
- אל תדרשו אנטיביוטיקה מראש: אם הרופא קובע שמדובר בווירוס, אנטיביוטיקה לא תזרז את ההחלמה.
- בקשו בדיקות אבחון: לפני נטילת אנטיביוטיקה, ודאו שנלקחו תרביות רלוונטיות (דם, שתן, משטח) במידת הצורך, כדי לוודא שהטיפול אכן מותאם לחיידק.
- השלימו את הטיפול עד תום: הפסקת נטילת התרופה באמצע, גם כשמרגישים טוב יותר, מאפשרת לחיידקים החזקים לשרוד ולפתח עמידות.
- תעדו ושמרו מסמכים: במקרה של החמרה במצב, תגובה אלרגית חריפה או זיהום שהתפתח במהלך אשפוז, חשוב לשמור את כל סיכומי הביקור, מרשמי התרופות ותוצאות המעבדה.
"רפואה זהירה ואחראית מחייבת את הרופאים לפעול על פי הפרוטוקולים המקובלים, לשקול את התועלת מול הסיכון בכל מרשם, ולגלות ערנות מרבית לזיהומים", מסכם עו"ד דותן לינדנברג. "כאשר הסטנדרט הזה מופר והמטופל משלם על כך בבריאותו, תפקידנו הוא לוודא שייעשה צדק ושהנפגע יקבל את הפיצוי שיאפשר לו להשתקם".

