לידה היא אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים ביותר בחייו של כל זוג, אך לעיתים הרגע המיוחל מלווה ברגעי חרדה וסיבוכים רפואיים.

ניתוח קיסרי הוא אחד ההליכים הכירורגיים השכיחים ביותר בעולם הרפואה המודרנית וכאשר הוא מבוצע במועד ובמקצועיות, הוא מציל חיים הן של האם והן של הילוד. עם זאת, לצד שכיחותו של הניתוח, מדובר בהליך כירורגי מורכב לכל דבר ועניין. כשהצוות הרפואי שוגה, מתעלם מנורות אזהרה או פועל בחוסר מקצועיות, התוצאות עלולות להיות הרסניות ולשנות את חיי המשפחה מן הקצה אל הקצה.

מתי עיכוב או טעות הופכים לרשלנות רפואית ?

חשוב להבהיר: לא כל סיבוך רפואי או תוצאה לא רצויה מהווים רשלנות רפואית. הרפואה אינה מדע מדויק ,ולכל הליך כירורגי קיימים סיכונים טבעיים. עם זאת, רשלנות רפואית נבחנת לפי תפיסת "הרופא הסביר" האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לפרוטוקולים, למיומנות ולזהירות המצופות ממנו בנסיבות המקרה ?

בניתוחים קיסריים, רשלנות רפואית יכולה להתרחש בשלושה שלבים עיקרים :

 שלב ראשון הניתוח (החלטה על ביצוע הניתוח)

עיכוב בהחלטה על ניתוח חרום:

מדובר באחד התרחישים השכיחים ביותר במצבים של מצוקה עוברית קשה המתבטאים בירידות בדופק העובר במוניטור, היפרדות שליה או קרע ברחם. במצבים אלו כל דקה היא קריטית.

עיכוב לא מוצדק בקבלת ההחלטה להעביר את היולדת לחדר ניתוח עלול להוביל לנזק מוחי בלתי הפיך לעובר כגון שיתוק מוחין כתוצאה מחוסר חמצן, ואף לסכנת חיים לאם ולתינוק.

אי ביצוע ניתוח מוזמן (אלקטיבי) כשיש אינדיקציה רפואית: מצבים שבהם הערכת משקל עובר היא גבוהה במיוחד (מצג מקרוזומיה), מצג עכוז, או מחלות רקע של האם, המחייבים שקילת ניתוח קיסרי יזום מראש כדי למנוע סיבוכים בלידה וגינלית.

השלב השני  התוך ניתוחי (מהלך הניתוח עצמו)

פגיעה איברית במהלך חיתוך: פגיעה בלתי סבירה באיברים סמוכים של האם (כגון פגיעה בשלפוחית השתן, במעיים או בכלי דם מרכזיים) כתוצאה מחוסר מיומנות או רשלנות טכנית של המנתח.

 חילוץ טראומטי של התינוק: הפעלת כוח מופרז בזמן חילוץ העובר שעלולה לגרום לשברים, לפגיעה בעצבים כמו פגיעה במקלעת הזרוע או לחבלות ראש קשות.

השלב השלישי  שלאחר הניתוח (ההתאוששות והמעקב)

זיהוי מאוחר של זיהומים או דימומים: היעדר ניטור מספק לאחר הניתוח המוביל להתעלמות מתסמינים של זיהום קשה ברחם או בחתך הניתוחי, או לחלופין אי-זיהוי של דימום פנימי מוגבר מצבים שעלולים להידרדר במהירות לסכנת חיים ממשית.

חובת ההסכמה מדעת: הזכות של היולדת לדעת היבט משפטי מרכזי נוסף הוא הסכמה מדעת למעט במצבי חירום קיצוניים שבהם האם אינה מתקשרת והזמן קריטי, הצוות הרפואי מחויב להסביר ליולדת (ולבן זוגה) את הסיכונים, הסיכויים והחלופות הטיפוליות העומדות בפניה. כאשר מבוצע ניתוח קיסרי מבלי שהוסברו לאם הסיכונים, או לחלופין כאשר נמנעה ממנה האפשרות לבחור בניתוח קיסרי למרות שהיו אינדיקציות ברורות לכך ייתכן שמדובר בעילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה וברשלנות.

 מה עושים אם עולה חשד לרשלנות רפואית?

אם חוויתם סיבוך משמעותי במהלך ניתוח קיסרי או בעקבותיו, והתעורר חשד כי האירוע נגרם כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:

איסוף התיק הרפואי המלא: פנו לבית החולים ובקשו את מלוא התיק הרפואי  כולל רישומי חדר לידה, תרשימי מוניטור, דוחות ניתוח, דוחות הרדמה, גיליונות מעקב סיעודי וסיכומי מחלה. התיק הרפואי הוא האמצעי המרכזי להבנת מהלך האירועים.

תיעוד והעלאת הזיכרונות על הכתב: רשמו בהקדם האפשרי את כל שרשרת האירועים לפי זיכרונכם שעות, שמות אנשי הצוות, מה נאמר לכם ומתי.

פנייה לייעוץ משפטי מקצועי: תחום הרשלנות הרפואית דורש בקיאות משפטית לצד הבנה רפואית מעמיקה. עורך דין העוסק בתחום יבחן את התיק הרפואי בליווי מומחים רפואיים בכירים כגון מומחים : ברפואת נשים ומיילדות או נוירולוגים של ילדים.

חוות דעת של מומחה רפואי היא אבן היסוד בכל תביעת רשלנות רפואית. היא זו שקובעת האם הצוות הרפואי אכן חרג מנורמת הטיפול הסבירה והאם קיים קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם.

 לסיכום

הולדת ילד אמורה להיות תקופה של שמחה, ולא של התמודדות עם משבר רפואי ונפשי. כאשר המערכת הרפואית כושלת בתפקידה ומתרחשת רשלנות, קיימת חשיבות עליונה למיצוי הזכויות המשפטיות. הפיצוי הכספי בתביעות אלו נועד להבטיח את הכיסוי הכלכלי הנדרש לטיפולים, לשיקום ולרווחת הנפגעים לאורך שנים, ולספק למשפחה את התמיכה והביטחון להם היא זקוקה.