חרדה מתמשכת, קשיי שינה, דריכות יתר, הימנעות ממקומות הומי אדם, סיוטים והפרעות ריכוז הן חלק מהתסמינים המוכרים שמופיעים לאחר אירוע טראומטי ביטחוני.

עורך דין  ביטוח לאומי דותן לינדנברג, שמטפל מזה כ- 3 עשורים בתביעות מול ביטוח לאומי ומשרד הביטחון, מסביר כי החוק הישראלי מכיר גם בנזק נפשי כפגיעת איבה  ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין האירוע הביטחוני לבין הפגיעה.

מי עשוי להיות מוכר כנפגע איבה?

ההכרה אינה מוגבלת למי שנפגע פיזית. דפוסי הפסיקה בשנים האחרונות מראים כי גם התמוטטות נפשית, התקפי חרדה או תסמינים פוסט-טראומטיים עלולים להקים זכאות בתנאים מסוימים.

אין הכרח בפגיעה גופנית כדי לקבל הכרה  אלא בקשר ברור בין אירוע ביטחוני לבין הפגיעה הנפשית. המונח שמופיע בעיקר בצירוף תנאי הזכאות הוא פוסט-טראומה (PTSD) והפרעות דחק אחרות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לאירועים מסוג זה. 

מקרים שזכו להכרה כוללים:

• נוכחות בזירת אירוע ביטחוניגם ללא פגיעה פיזית, אם התפתחו תסמינים נפשיים משמעותיים.
• חשיפה למראות קשים– כגון עדי ראייה לאירועי טרור או אזרחים שחוו מצבים קשים של הרס ואבדן.
• חשיפה ממושכת לאזעקות וירי רקטי– גם ללא אירוע חד-פעמי דרמטי, כאשר מצטברת תחושת פחד וחוסר שליטה לאורך זמן.
• התקפי חרדה קשיםשהתרחשו כתוצאה ישירה מניסיון להתגונן (כמו ריצה למרחב מוגן).

כמה נפגעים מוכרים בפועל?

נתונים רשמיים מציגים תמונה חלקית אך מעידים על עומק השפעת האירועים על הציבור:

• מאז תחילת שנת 2023 ועד לפרסומים האחרונים, למעלה מ - 5,659 ילדים הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כבעלי נכויות פיזיות או נפשיות בעקבות אירועים ביטחוניים– מתוך יותר מ-25,000 ילדים שמוכרים כנפגעי פעולות איבה. 
• לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, מתוך למעלה מ-13,000 פצועים אזרחיים במלחמה כ-2,786 הוגדרו כפגועים נפשית עקב האירועים. 
• במהלך השנה האחרונה שילם הביטוח הלאומי יותר מ-370 מיליון ש"ח לנפגעים עם אחוזי נכות בפעולות איבה, בנוסף ל-1.2 מיליארד ש"ח בגין טיפולי בריאות וקצבת אשפוזים והטבות אחרות. 

הנתונים הללו אינם כוללים את כל מי שמגישים תביעות או נמצאים בהליך בדיקה  ולכן ייתכן שהמספרים האמיתיים גבוהים אף יותר.

תהליך ההכרה והזכאות

כדי לקבל הכרה כנפגע איבה מפגיעה נפשית יש להגיש תביעה מסודרת לביטוח הלאומי בצירוף מסמכים רפואיים ותיעוד של האירועים והתסמינים. לאחר ההגשה, מוצע לפונים לעבור בחינה רפואית מול ועדה רפואית ייעודית שתבחן את מצבם ותיקבע את אחוזי הנכות. 

אחוזי נכות אלה הם שקובעים את גובה הזכאות:

• 10% עד  19% לרוב מזכה במענק חד-פעמי.
• 20% ומעלה תנאי לקבלת קצבה חודשית לכל החיים, לצד הטבות נוספות.

בנוסף לתגמול הכספי, זכאים מקבלי קצבה גם למימון טיפולים נפשיים, שיקום תעסוקתי, מימון טיפולי רפואה משלימה ואף אפשרות לקבלת החזר על טיפולים כאלו לילדים. 

סיפור מקרה: “לא ידעתי שזה יקרה לי”

שם המשתמש שונה מסיבות פרטיות

אורי (שם בדוי), תושב יישוב באזור הדרום, מספר כיצד חש את השינוי בחייו לאחר תקופת ירי רקטות ממושכת:

“לא האמנתי שאירוע שארך ימים ספורים יכול לשנות אותי ככה. בהתחלה חשבתי שזה ‘סתם לחץ’. לא הצלחתי לישון, כל רעש הפחיד אותי, ועצם המחשבה לצאת לעבודה גרמה לי לשיתוק. חשבתי שזה יעבור עם הזמן  אבל זה לא עבר.”

אורי הגיש תביעה לביטוח הלאומי עם עזרה משפטית, וצירף חוות דעת רפואיות שמעידות על התקפי חרדה ופוסט-טראומה. לאחר בדיקה רפואית, נקבעה לו נכות של 25%  קצבה חודשית קבועה והכרה רשמית כנפגע איבה, לצד מימון טיפולים נפשיים וסיוע משפחתי.

“רציתי להוכיח שזה לא ‘חולשה’ אלא פגיעה אמיתית,” סיפר. “ההכרה הזו לא מחזירה לי את השקט, אבל היא נותנת לי כלים להתמודד.”

גם המשפחה במעגל הזכאות

החוק והכללים מאפשרים גם לבני משפחה של נפגעים לקבל סיוע ותמיכה  לרבות מימון טיפולים נפשיים וליווי מקצועי. בני משפחה של מקבלי תגמולים על בסיס פגיעה נפשית יכולים לקבל מימון להשתתפות בטיפולים, ייעוץ ותמיכה בהתמודדות המשפחתית. 

מסקנה

ההכרה בפגיעה נפשית כפגיעת איבה משקפת הבנה הולכת וגוברת בצורך להתמודד עם השלכותיו הנפשיות של מציאות ביטחונית מורכבת. לצד הנתונים הסטטיסטיים שמצביעים על אלפי נפגעים מוכרים ברחבי הארץ, הסיפורים האישיים מדגישים שמדובר בפגיעה ממשית  גם כשהיא “שקופה” לעין.

עו"ד דותן לינדנברג מסכם: “החוק יודע לזהות גם צלקות שאינן נראות לעין וזה חשוב לא רק במישור הכלכלי, אלא בהכרה בכאב ובתהליך ההחלמה של אנשים רבים.”