בית משפט השלום בתל אביב פסק אתמול (רביעי, 21.10) כי פעיל הימין רן כרמי בוזגלו ישלם סכום כולל של 103,600 שקל, לפני ריבית והצמדה, לתא"ל במיל' אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל, בעקבות פרסומים שפרסם נגדו ברשתות החברתיות בינואר 2025.

פסק הדין, שניתן על ידי השופט אביים ברקאי, מסיים בשלב זה הליך משפטי שנפתח בעקבות שלושה פרסומים בפייסבוק וברשת X, שבהם רמז כרמי בוזגלו כי בניהו הלשין על חיילי צה"ל ואף היה מעורב לכאורה במעצרו של לוחם ישראלי בברזיל.

הפוסט שהוביל לתביעה

תחילת הפרשה בינואר 2025, לאחר שתא"ל במיל' שלמה כהן הגיע לצפות במשחק כדורגל של הפועל באר שבע, והבחין בשני לובשי מדים שעל זרועותיהם הופיע סמל הנושא את הכיתוב "משיח". לטענתו, לאחר שהעיר להם על כך, הם תקפו אותו.

כהן צילם את השניים והעביר את התמונה לבניהו, שפרסם פוסט ביקורתי על המשמעת בצה"ל ועל אחריותם של המפקדים לאכיפת הוראות הצבא.

כרמי בוזגלו הגיב לפרסום, שיתף את התמונה בשלושה פרסומים שונים ברשתות החברתיות וצירף את הכותרת:

"יש מצב שהטינופת הלשין (גם) על הלוחם שנעצר בברזיל?"

הדברים פורסמו על רקע דיווחים באותה תקופה על הליכים שננקטו בברזיל נגד חייל צה"ל בחשד למעורבות בפשעי מלחמה בעזה.

בניהו טען כי מדובר בהאשמות שקריות וחמורות המציגות אותו כמי שפועל נגד חיילי צה"ל, ודרש פיצוי בסך 492,840 שקל.

השופט: לא מדובר בהומור או בביקורת לגיטימית

במהלך המשפט טען כרמי בוזגלו כי הפרסומים נכתבו בציניות ובהומור וכי ביקש למחות על הפגיעה שלטענתו גרם בניהו לחיילי צה"ל באמצעות פרסום תמונתם.

עוד טען כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה לפגוע בחופש הביטוי שלו.

אלא שהשופט ברקאי דחה את טענות ההגנה וקבע כי הפרסומים אינם בגדר ביקורת לגיטימית, אלא ייחוס מעשים חמורים לבניהו ללא ראיות.

בפסק הדין נקבע כי עצם השימוש במילה "טינופת", אף שמדובר בכינוי מכוער, אינו מהווה בנסיבות המקרה לשון הרע. לעומת זאת, הרמיזה שלפיה בניהו מלשין על חיילים ומסגיר אותם לגורמים זרים מהווה פגיעה חמורה בשמו הטוב.

השופט הדגיש כי העובדה שהפרסום נוסח כשאלה אינה שוללת את משמעותו הפוגענית.

השופט מתח ביקורת גם על התנהלותו של כרמי בוזגלו

אחת הנקודות הבולטות בפסק הדין נוגעת לעובדה שכרמי בוזגלו תקף את בניהו על פרסום תמונתם של לובשי המדים, אך בה בעת שיתף בעצמו את אותה תמונה ברשתות החברתיות.

בית המשפט קבע כי התנהלות זו מחלישה את טענתו של כרמי בוזגלו שלפיה פרסום התמונה סיכן את החיילים.

עוד צוין כי כרמי בוזגלו עצמו נוהג לפרסם תמונות של לוחמי צה"ל, אם כי לטענתו מדובר בפרסומים חיוביים שנעשו בהסכמת המצולמים.

השופט קבע כי הפרסומים נעשו בחוסר תום לב וכי כרמי בוזגלו לא נקט אמצעים סבירים לבדוק את אמיתות ההאשמות לפני פרסומן.

הפיצוי הוכפל בשל הכוונה לפגוע

בפסק הדין קבע השופט תחילה פיצוי של 40 אלף שקל בגין שלושת הפרסומים, אולם החליט להכפיל את הסכום לאחר שהגיע למסקנה כי הפרסומים נעשו מתוך כוונה ממשית לפגוע בבניהו.

בהחלטתו התייחס השופט גם לעובדה שכרמי בוזגלו לא הסיר את הפרסומים לאחר שקיבל מכתב התראה, ואף הבהיר במהלך עדותו כי הוא עומד מאחוריהם.

בית המשפט דחה גם את הטענה שמדובר בתביעת השתקה, וציין כי דווקא פרסומים מהסוג שביצע הנתבע עלולים להרתיע אנשים מהשתתפות בשיח הציבורי.

יותר מ-100 אלף שקל לתשלום

בסופו של דבר חויב כרמי בוזגלו לשלם לבניהו 80 אלף שקל כפיצוי בגין לשון הרע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15 בפברואר 2025 ועד לתשלום בפועל.

בנוסף חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 23,600 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין.

מדובר בסכום בסיסי כולל של 103,600 שקל, שעשוי לגדול בשל הריבית וההצמדה.

פסק הדין ניתן ב-21 באוקטובר 2026. לכרמי בוזגלו יש את הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

.