כמה מזונות צריך לשלם אב המתגורר במדינה שנמצאת במלחמה?

זו הייתה אחת השאלות יוצאות הדופן שהונחו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד.

מצד אחד עמדה אם לשלישייה, שחזרה לישראל מאוקראינה ומגדלת לבדה שלושה ילדים קטנים, בהם ילדה בעלת צרכים מיוחדים.

מהצד השני עמד האב, עורך דין ואיש אקדמיה המתגורר באוקראינה, שטען כי בשל המלחמה הכנסתו צנחה לכ-1,200 שקל בלבד בחודש ולכן אינו מסוגל לשלם מזונות לפי רמת החיים בישראל.

אלא שבית המשפט השתכנע אחרת – וחייב אותו לשלם 7,500 שקל מדי חודש עבור ילדיו.

הסיפור מתחיל בקייב

בני הזוג נישאו בשנת 2015 בקייב.

שנתיים לאחר מכן נולדה בישראל שלישיית ילדיהם.

כעבור מספר חודשים עברה המשפחה להתגורר באוקראינה, שם עלו היחסים על שרטון.

בשנת 2020 התגרשו בני הזוג בבית משפט באוקראינה, ובהמשך שבה האם עם שלושת הילדים לישראל.

האב ניסה להשיב את הילדים לאוקראינה באמצעות תביעה לפי אמנת האג, אך בית המשפט בישראל דחה את בקשתו, והילדים נותרו בישראל בחזקת אמם.

350 שקל לשלושה ילדים

עוד לפני חזרתם לישראל נפסקו באוקראינה מזונות עבור הילדים.

גובה המזונות עמד על 3,000 גריבנה בחודש – סכום השווה לכ-350 שקל בלבד עבור שלושת הילדים יחד.

כאשר האם חזרה לישראל היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד וביקשה לקבוע מזונות בהתאם ליוקר המחיה בישראל ולצרכים הממשיים של הילדים.

האב: אני מרוויח רק 1,200 שקל

במסגרת ההליך טען האב כי מצבו הכלכלי קשה.

לדבריו, הכנסתו עומדת על כ-15 אלף גריבנה בלבד – סכום השווה לכ-1,200 שקל בחודש.

לטענתו, פסיקת מזונות לפי הסטנדרט הישראלי תגרום לו לקריסה כלכלית ולא תאפשר לו להתקיים באוקראינה.

עוד טען כי המלחמה במדינתו פגעה קשות במצבו הכלכלי וביכולתו להגיע לישראל ולפגוש את ילדיו.

בית המשפט לא השתכנע

השופטת ענת אלפסי בחנה את כלל הנתונים והגיעה למסקנה שונה לחלוטין.

מהראיות עלה כי האב הוא עורך דין בעל תואר שני, עובד באקדמיה ממשלתית באוקראינה ואף כותב עבודת דוקטורט.

בנוסף, במסמכים שהגיש במהלך ההליכים סיפר כי גויס ללחימה וכי מפקדו אף אסר עליו להשתמש בטלפון כדי שלא ייחשף מיקומו.

האם הציגה לבית המשפט נתונים שלפיהם קצינים המשתתפים בלחימה באוקראינה משתכרים סכומים גבוהים בהרבה מהשכר שעליו דיווח האב.

השופטת אמנם לא אימצה את הנתון הגבוה שהציגה האם, אך גם לא קיבלה את גרסת האב.

בסופו של דבר העריכה את הכנסתו בכ-8,000 שקל בחודש – פי כמה מהסכום שעליו הצהיר.

גם הדירה נלקחה בחשבון

נקודה נוספת שהשפיעה על ההכרעה הייתה העובדה שלאב יש דירה בבעלותו באוקראינה, בעוד שהוא מתגורר בדירה אחרת השייכת להוריו.

בית המשפט קבע כי באפשרותו להשכיר את הדירה שבבעלותו או למכור אותה כדי להגדיל את הכנסותיו ולעמוד בחובתו כלפי ילדיו.

שלישייה עם צרכים מיוחדים

השופטת בחנה גם את הוצאות גידול הילדים.

האם הציגה מסמכים המעידים על הוצאות עבור צהרונים, חוגים, בריכת שחייה, רכיבה טיפולית, קלינאית תקשורת, שיעורי עברית, חוגי ספורט וריקוד.

עוד התברר כי אחת הילדות מוכרת כבעלת נכות ומקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט קבע כי הקצבה מיועדת למימון צרכיה המיוחדים ולכן היא אינה מחליפה את חובת המזונות של האב.

האב אינו פוגש את הילדים

נתון משמעותי נוסף היה העובדה שבפועל האב כמעט ואינו מקיים זמני שהות עם ילדיו.

לטענתו, המלחמה באוקראינה אינה מאפשרת זאת.

השופטת קבעה כי מאחר שכל נטל גידול הילדים מוטל על האם, ומאחר שהפער בין הכנסותיהם הפנויות של ההורים משמעותי, יש להטיל על האב את מלוא החיוב במזונות.

ההכרעה

בסיום ההליך חייב בית המשפט את האב לשלם:

7,500 שקל בחודש עבור מזונות שלושת ילדיו.

בנוסף נקבע כי קצבאות הביטוח הלאומי המיועדות לילדים יועברו לאם במלואן, ללא כל קיזוז, והמזונות יוצמדו למדד המחירים לצרכן.

השורה התחתונה

פסק הדין מעביר מסר ברור: גם כאשר אחד ההורים מתגורר בחו"ל ואף נמצא במדינה המצויה במלחמה, חובת המזונות כלפי ילדיו אינה מתבטלת.

בית המשפט אינו מסתפק בהצהרות על הכנסה נמוכה, אלא בוחן גם את פוטנציאל ההשתכרות, הנכסים שברשות ההורה ויכולתו הכלכלית האמיתית.

במקרה הזה קבע בית המשפט כי טובת שלושת הילדים קודמת לכל  וחייב את האב לשאת במלוא מזונותיהם, למרות טענותיו כי הכנסתו נמוכה בהרבה