הקונפליקט: צדק חברתי או החלטת רוב?

הבניין ברחוב אבות ישורון הוגדר כ”מבנה מסוכן”, והצורך בשיפוץ היה דחוף.
באסיפת הדיירים בתחילת 2023 התקבלה החלטה ברוב ברור: כולם משלמים אותו סכום.

אלא שהדיירת טענה:
החלטה כזו פשוט לא חוקית.

לדבריה, לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין – כל בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות לפי החלק היחסי שלו בבניין, כלומר לפי גודל הדירה, ולא לפי סכום אחיד.

והיא לא לבד:
בדירתה 75 מ"ר בלבד, בעוד שבבניין יש דירות גדולות בהרבה – חלקן מעל 100 מ"ר.

המאבק: מול ועד הבית ומול הרוב

נציגות הבניין לא קיבלה את הטענה.
לטענתה, הדיירת ידעה על ההחלטה ולא פעלה לבטל אותה – ולכן היא מחויבת כמו כולם.

אבל כאן נכנס לתמונה המפקח על רישום מקרקעין ברחובות (שלוחת אשדוד), אלעד אזר — והפך את התמונה.

ההכרעה: לא הרוב קובע – החוק קובע

המפקח קבע חד-משמעית:

גם אם כל הדיירים החליטו אחרת –
אי אפשר לחייב בעל דירה לשלם מעבר לחלקו היחסי.

לדבריו, הזכות הזו היא זכות יסוד, ולא ניתן לפגוע בה אפילו בהחלטת רוב.

בהתאם לכך, נקבע כי חלקה של הדיירת הוא כ-1.5% בלבד מהרכוש המשותף.

התוצאה: הפחתה של אלפי שקלים

במקום 32 אלף שקל –
הדיירת תשלם 26,841 שקל בלבד.

הפחתה של כ-5,000 שקל.

עם זאת, המפקח דחה את בקשתה לפרוס את התשלום ל-36 תשלומים, והבהיר שאין לו סמכות לכך – אך ציין כי הצדדים יכולים להגיע להסכמה ביניהם.

המשמעות הגדולה: פסק דין שיכול להשפיע על אלפי בניינים

המסר ברור:

בכל בניין משותף –
החלוקה לא נקבעת לפי “מה שנוח” או “מה שהוחלט באסיפה”,
אלא לפי החוק והחלק היחסי של כל דירה.

וזה לא עניין תיאורטי.

כמה דיירים ברחבי אשדוד משלמים היום יותר ממה שהם צריכים – רק כי “ככה החליטו”?

השורה התחתונה

הדיירת הסיעודית לא רק חסכה לעצמה אלפי שקלים –
היא הזכירה לכולם כלל בסיסי:

בנדל״ן, כמו בחיים —
לא תמיד הרוב צודק.