31.08.26 / 09:51
סייעת בעיריית אשדוד טענה כי המנהלת הישירה צעקה עליה והשפילה אותה לעיני עובדות נוספות. זמן קצר לאחר האירוע היא חוותה התקף חרדה ובהמשך התפתחה אצלה פגיעה נפשית משמעותית. למרות שהמעסיק סירב לשתף פעולה בהליך, במסגרת ייצוגה על ידי משרד חזוט בר זבינצקי הוכר האירוע כתאונת עבודה, נקבעה לה נכות נפשית צמיתה והיא זכתה בתגמולים בסך עשרות אלפי שקלים. בהמשך הוגשה גם תביעה נזיקית נגד המעסיק.
כשחושבים על תאונת עבודה, בדרך כלל חושבים על נפילה, פציעה, שבר או תאונת דרכים בדרך לעבודה. אלא שפגיעה בעבודה אינה חייבת להיות פגיעה גופנית. במקרים מסוימים גם אירוע חריג וקשה במקום העבודה, אשר גורם לפגיעה נפשית, עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה.
כך אירע לתושבת העיר, סייעת בעיריית אשדוד, אשר במהלך יום עבודתה נקלעה לעימות קשה עם המנהלת הישירה שלה.
לטענת הסייעת, במהלך האירוע צעקה עליה המנהלת בנוכחות עובדות נוספות, השפילה אותה ופגעה בה לעיני חברותיה לעבודה.
עבור הסייעת לא היה מדובר בוויכוח שגרתי. בסמוך לאירוע היא חוותה התקף חרדה חריף ובהמשך התפתחה אצלה פגיעה נפשית משמעותית, בעלת מאפיינים פוסט־טראומטיים. מצבה הצריך טיפול ומעקב רפואי והשפיע על תפקודה ועל שגרת חייה.
המעסיק סירב לשתף פעולה - אך התביעה הוכרה
אחד הקשיים המשמעותיים שבהם נתקלה הסייעת היה דווקא מול מקום עבודתה. לדבריה, המעסיק סירב לשתף פעולה ולא מילא את הטפסים הנדרשים לצורך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
אלא שסירוב של מעסיק לחתום על טפסים או לשתף פעולה אינו בהכרח מונע מהעובד לעמוד על זכויותיו.
הסייעת יוצגה ע"י משרד חזוט בר זבינצקי, אשר ליווה וייצג אותה בהליך מול המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הטיפול נאסף התיעוד הרפואי, הוצגו נסיבות האירוע והראיות הרלוונטיות ונבחן הקשר שבין האירוע החריג בעבודה לבין מצבה הנפשי.
בסופו של ההליך הוכר האירוע כתאונת עבודה והוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעו לה נכות נפשית צמיתה.
בעקבות ההכרה וקביעת הנכות זכתה הסייעת בתגמולים כספיים בסך עשרות אלפי שקלים.
לא כל עימות במקום העבודה יוכר כתאונת עבודה
חשוב להדגיש: לא כל ויכוח, צעקה או עלבון מצד מנהל יוכרו באופן אוטומטי כתאונת עבודה.
כאשר מדובר בפגיעה נפשית, יש משמעות רבה לנסיבותיו המדויקות של האירוע, לעוצמתו ולחריגותו ביחס לשגרת העבודה, וכן ליכולת להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנפשית שהתפתחה בעקבותיו.
גם לתיעוד יש חשיבות רבה.
כאשר עובד חווה אירוע חריג במקום העבודה ובעקבותיו מופיעים התקפי חרדה, קשיי שינה, פחדים, הימנעות, ירידה בתפקוד או תסמינים נפשיים אחרים, חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי בסמוך ככל האפשר לאירוע ולמסור לרופא תיאור מדויק של נסיבותיו.
ככל שקיימים עדים לאירוע, התכתבויות, הודעות או מסמכים אחרים המתעדים את שהתרחש - חשוב לשמור גם אותם.
ההכרה בביטוח הלאומי לא בהכרח מסיימת את ההליך
הכרה בפגיעה כתאונת עבודה וקביעת נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי אינן שוללות, כשלעצמן, את האפשרות לבחון גם את אחריותו של המעסיק לנזק שנגרם.
במקרים שבהם קיימת טענה כי התנהלות המעסיק, מנהליו או מי מטעמו גרמה לנזק, ניתן לבחון האם קיימת גם עילת תביעה נזיקית נגד המעסיק, בהתאם לנסיבות המקרה ולראיות.
במקרה של הסייעת, לאחר שהאירוע הוכר כתאונת עבודה, נקבעה לה נכות נפשית צמיתה והיא קיבלה תגמולים בסך עשרות אלפי שקלים, ולאחרונה הוגשה גם תביעה נגד המעסיק בגין הנזקים שנגרמו לה.
גם פגיעה נפשית היא פגיעה לכל דבר
עובדים רבים שחווים משבר נפשי בעקבות אירוע חריג במקום העבודה אינם מודעים לכך שעשויות לעמוד להם זכויות מול המוסד לביטוח לאומי.
חלקם אף מוותרים מראש כאשר המעסיק מסרב לשתף פעולה, או משום שהם סבורים שבהיעדר פגיעה גופנית לא ניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה.
אלא שבנסיבות המתאימות, גם אירוע חד פעמי וחריג של השפלה, צעקות או עימות קשה במקום העבודה, אשר בעקבותיו נגרמה פגיעה נפשית, עשוי להיות מוכר כפגיעה בעבודה.
לכן, כאשר מתרחשת פגיעה מסוג זה, יש חשיבות לבחינה מקצועית של נסיבות האירוע, לתיעוד רפואי סמוך ככל האפשר למועד התרחשותו ולאיסוף הראיות שיכולות להוכיח את האירוע ואת הקשר בינו לבין הנזק הנפשי.
חזוט בר זבינצקי חברת עורכי דין
טלפון: 08-6576565
וואטספ: 0586576550
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
