כשאשדוד מציינת 70 שנה להיווסדה, זה הזמן לחזור אל סיפוריהן של המשפחות שהגיעו לכאן בראשית הדרך, כאשר העיר הייתה עדיין חלום על שפת הים, מוקפת חולות ותקווה גדולה לעתיד. אחת מאותן משפחות היא משפחת אניג'ר, שנמנתה עם חמש המשפחות הראשונות שהתיישבו באשדוד בשנת 1956.

רפאל אניג'ר ז"ל ורעייתו מסעודה אניג'ר ז"ל עלו לישראל ממרוקו. עוד לפני עלייתם ארצה, ארבעה מילדיהם הגיעו לישראל במסגרת עליית הנוער. בהמשך הצטרפו ההורים ושישה מילדיהם, והמשפחה כולה מנתה 11 נפשות. הילד הצעיר במשפחה נולד כבר בישראל.

כמו משפחות רבות באותם ימים, גם בני משפחת אניג'ר החלו את דרכם במעברה. בהמשך עברו להתגורר ברחוב מרזוק, מהרחובות הראשונים בעיר, באזור שנודע בשם הקליפורניות, בין בתי המגורים הראשונים שנבנו באשדוד.

הספר הראשון של אשדוד

רפאל אניג'ר ז"ל נחשב לספר הראשון של אשדוד. המספרה שהקים הייתה הרבה מעבר לעסק מקומי - היא הפכה למקום מפגש מרכזי עבור תושבי העיר הצעירה.

בין לקוחותיו נמנו ראש העיר הראשון דב גור ז"ל, מנהלי מפעלים, מנהלי בנקים ואנשי ציבור רבים. בתקופה שבה כולם הכירו את כולם, המספרה הייתה מקום שבו החליפו חדשות, שוחחו על התפתחותה של העיר וחיזקו את תחושת הקהילה שנבנתה בין התושבים הראשונים.

לצד עבודתו כספר, רפאל אניג'ר ז"ל הכשיר צעירים רבים במקצוע הספרות. רבים מאותם חניכים הפכו עם השנים לספרים מוכרים וידועים באשדוד, והמשיכו את דרכו המקצועית בעיר. בכך הותיר רפאל חותם משמעותי לא רק על לקוחותיו, אלא גם על דור שלם של בעלי מקצוע שצמחו בעיר המתפתחת.

לב גדול ויד מושטת לעזרה

מסעודה אניג'ר ז"ל זכורה לבני משפחתה ולוותיקי העיר כאישה בעלת לב רחב ונתינה אינסופית. בית המשפחה היה פתוח תמיד לאורחים, לשכנים ולעולים חדשים שהגיעו לעיר בראשית דרכה.

היא נהגה להכין ארוחות חמות, לסייע למשפחות במצוקה ולהעניק תמיכה לכל מי שנזקק לעזרה. בתקופה שבה מוסדות הרווחה והקהילה היו עדיין בחיתוליהם, היו אלה אנשים כמו מסעודה שחיזקו את תחושת המשפחה והערבות ההדדית שאפיינה את אשדוד של אותם ימים.

אסתרייה גדלה יחד עם העיר

בתם של רפאל ומסעודה, אסתרייה אניג'ר ז"ל, נולדה במרוקו ועלתה לישראל עם משפחתה בילדותה. את שנות ילדותה ונעוריה העבירה באשדוד של ראשית הדרך, כשהיא עדה להתפתחותה של העיר משכונת מגורים קטנה ליישוב צומח ובהמשך לעיר מרכזית בישראל.

אסתרייה הייתה חלק מהדור הראשון שגדל באשדוד, דור שחווה מקרוב את הקשיים, האתגרים וההתרגשות שבבניית עיר חדשה.

ממקימי תחנת הכוח אשכול

בהמשך נישאה אסתרייה לאברהם תורג'מן ז"ל, שנמנה עם מקימי תחנת הכוח אשכול באשדוד - אחד ממפעלי התשתית החשובים ביותר שהוקמו בעיר ובמדינת ישראל.

תורג'מן היה עובד מצטיין, מסור ונאמן, שנמנה עם אנשי הדור הראשון של עובדי התחנה וליווה את פעילותה במשך שנים רבות. עבודתו הייתה חלק בלתי נפרד מהתפתחותה התעשייתית והכלכלית של אשדוד.

לצד עבודתו בתחנת הכוח היה אברהם תורג'מן חבר באגודת השופטים ושימש כשופט כדורגל במשחקי נוער בעיר. הוא נמנה עם הדמויות שפעלו לקידום הספורט המקומי בשנים הראשונות, בתקופה שבה הכדורגל באשדוד החל להתבסס והפך לחלק מרכזי מחיי הקהילה.

תחנת הכוח אשכול הייתה עבורו הרבה יותר ממקום עבודה. הוא הקדיש לה את מיטב שנותיו המקצועיות, ושם גם מצא את מותו במהלך עבודתו - עובדה הממחישה את עומק המחויבות והמסירות שלו למקום שהיה חלק בלתי נפרד מחייו.

משפחה שהיא חלק מההיסטוריה של אשדוד

סיפורה של משפחת אניג'ר הוא במידה רבה גם סיפורה של אשדוד עצמה - סיפור של עלייה, התיישבות, עבודה קשה, קהילתיות ואמונה בעתיד.

מהעלייה ממרוקו, דרך החיים במעברה וברחובות הראשונים של העיר, ועד להקמת עסקים, הכשרת בעלי מקצוע, פיתוח תשתיות וקידום חיי הקהילה - בני המשפחה היו חלק בלתי נפרד מהפסיפס האנושי שבנה את אשדוד.

הכתבה מבוססת על זיכרונות ועדויות שהעבירה בת המשפחה, המבקשת להנציח את זכרם של הוריה ובני משפחתה, שהיו חלק מדור המייסדים של העיר.

במלאת 70 שנה לאשדוד, סיפורם של רפאל, מסעודה, אסתרייה ואברהם מזכיר לכולנו כי מאחורי הרחובות, השכונות והמוסדות המוכרים עומדים אנשים שבנו את העיר במו ידיהם, האמינו בה עוד כשהייתה בראשית דרכה - והותירו אחריהם מורשת שממשיכה לחיות גם היום.