11.04.10 / 11:04
משנה לשנה, מחודש לחודש, התופעה הולכת ומתפשטת באשדוד. היום אין כמעט צומת בעיר אשדוד שנעדר ממנה קבצן המבקש מהנהגים העומדים ברמזור, נדבה.
ישנם קבצנים שהולכים ובאים וישנם קבועים שהפכו למפורסמים.
שחר כחלון יוצא לצמתים כדי להביא לכם, מדי שבוע, את סיפורם של קבצני הרמזורים. הרי בעקבות הפיכתם לסלבים מפורסמים (מכירים אותם יותר מאשר את חברי מועצת העיר), אתם סקרנים לדעת: מי הם, מה הסיפור שלהם ו... בחייאת.... כמה הם מרוויחים?
השבוע נספר על שניים, מהפזמניקים של קבצני הרמזורים

היום מתחיל בסביבות השעה 10.00בבוקר ומסתיים באזור השעה 18.00-19.00 כמובן שזה תלוי בלחץ המכוניות והתנועה במהלך היום. אחד מבעלי העסקים באזור אמר: "הרבה פעמים הם מגיעים מוקדם בבוקר שיש תנועה, בצהריים הם נעלמים וחוזרים שוב לקראת הערב". וכן, ישנה היענות.
הניסיונות לדלות פרטים מהקבצן הזקן, עולים בתוהו, אחרי מספר ניסיונות, הוא מבין שאנחנו לא כאן בשביל להרוס לו את הפרנסה, אלא רק סקרנים לגבי חייו כקבצן מפורסם.
את שמו הוא לא מתלהב להגיד, גם אחרי שאנחנו מבטיחים לו שהוא יישאר אנונימי על גבי העיתון. "אני לא רוצה", הוא אומר. "יש לי משפחה בעיר ולא נעים לי".
למה הוא בצומת? "זה לא קל, ניסיתי הרבה דברים וזה המפלט האחרון שלי. אני גם לא תמיד בא לכאן, כי לפעמים מכירים אותי וזה לא נעים".
יש שאומרים כי האצבע המונפת היא כאילו מבקשת - "רק שקל אחד בבקשה". כלומר הקונספט העסקי שלו הוא לבקש מעט ולקבל הרבה.
"מה הסיפור עם האצבע"? אנחנו שואלים את הקבצן הזקן. הוא מחייך חיוך מריר ואומר: "לא יודע, בהתחלה הייתי מרים אותה, אבל לאט לאט הבנתי שכבר הרבה יותר קל להשאיר אותה למעלה, ככה מכירים אותי".
"אזור העבודה" שלו הוא ברחובות שד' ירושלים ושד' הרצל, לעיתים קרובות הוא מופיע גם בצומת הראשית של רובע ו'. כלומר האיש פרוס יפה ברחבי העיר.
הסטיילינג של הקבצן הזקן הוא פשוט מושלם: לבוש ברישול. תמיד עם חולצה לבנה מלוכלכת, כפתורים עליונים פתוחים. צד אחד של החולצה יוצא בדיוק מזהיר מתוך מכנסיים קרועות, בצבע שחור. על ראשו מתנוססת כיפה שחורה. הלבוש הנ"ל משתלב נפלא עם המראה המבוגר, השיער הלבן הפרוע והמבט הקודר.
בתפיסה עסקית - לא יכולנו לעצב אותו טוב יותר.
הוא כמעט ואינו מדבר. מבחינתו, ברגע שהוא הבין שכסף הוא לא יראה, אז הוא מקסימום מהנהן לשלום ועובר למכונית הבאה בתור.
האיש מאוד מנומס, משתדל לא להפריע. הוא לא נדחף, לא מציק, לא מישר מבט לעיני הנהגים. הוא רק מניף את האצבע וממתין שיקראו לו לקחת את הכסף.
אפשר להתפרנס מקיבוץ נדבות? אנו מעיזים לשאול אותו והוא משיב בחוסר רצון מופגן: "אני מכיר את כל הסיפורים על זה שיש לנו, הקבצנים, בית גדול ורכב גדול, אבל זה לא ככה, בעיקר עושים את זה בשביל לחיות בכבוד". (אם הוא מכיר את הסיפורים...כלומר הוא מעורה חברתית...)
בכבוד?! לא עדיף למצוא עבודה?
כשאנו ממשיכים להציק ולשאול כמה הוא "מרוויח" ביום הוא עונה: "לא הרבה, למרות שיש ימים שבהם אני יכול לחייך קצת".
בהנחה שהוא לא משלם שכירות על המיקום האטרקטיבי, אין לו הוצאות נלוות, הוא לא מוציא חשבונית ללקוחות וכו" אזי הרווח הנקי שלו מהעסק הוא כ15000 ₪ בחודש.
היי, בלוח החדש של אשדוד נט כבר ביקרת? כל הדירות למכירה/השכרה באשדוד, חיפוש עבודה, מסחרי ועוד, שווה ביקור. לחץ כאן!
