נקטפה בדמי ימיה

10.12.10 / 22:29

להאזנה לתוכן:

42 קורבנות גבתה שריפת הענק ביערות הכרמל. טניה לנסקי ז"ל, תושבת אשדוד, צוערת בקורס קצינים של שירות בתי הסוהר, הייתה בדרכה לסייע בחילוץ אסירים מכלא דמון, שעשן ואש איימו עליו. גופתה נמצאה במורדות הכרמל לאחר שהאש עטפה את האוטובוס בו נסעה עם חבריה. הצוערים עוד ניסו להימלט מהתופת, אך כשהבינו שהאש תגבור עליהם, הם התחבקו חזק חזק, וכך הם נמצאו ע"י אנשי ההצלה. בעדכון אחרון בדף הפייסבוק שלה, ימים ספורים לפני האסון, היא רשמה: "תשאף לירח, מקסימום תיפול תהיה כוכב"

גחל של נרגילה שנזרק בשטח, הוא ככול הנראה מה שהוביל לשריפת הענק והאסון הנוראי שפקד את ישראל בסופשבוע האחרון. 42 בני אדם נספו בשריפה הנוראית, בשעה שנלכדו בין להבות הענק, כאשר היו בדרכם להציל חיים של אחרים.

בין ההרוגים גם טניה לנסקי שלנו, תושבת העיר, שרגעים לפני האסון עוד התכתבה עם חברתה בהודעות טקסט בסלולרי, אבל אז פתאום הכל נדם. טניה לא השיבה להודעות ולא הייתה זמינה. חבר שלה אנטון, שרק לפני חודש וחצי הציע לה נישואין, היה משוכנע שהיא רק איבדה את מכשיר הסלולרי ושהיא כבר תתקשר ותספר שהיא בסדר.

אבל זה לא קרה. בשעות הלילה התקבלה ההודעה על מציאת גופתה בין 41 הגופות שנמצאו באותו הערב הארור. הדיווחים המצמררים מהשטח דיווחו על מציאת גופות הצוערים באחד ממורדות הכרמל. הצוערים ניסו להימלט מהאש והתופת וברחו למורדות הכרמל, אך האש השיגה אותם. הם היו בחזקת נעדרים.

קצין משטרה בכיר מצא את גופותיהם של 15 הנעדרים באירוע, שנמצאו לאחר שעות באחד מהמדרונות. אנשי זק"א וצוותי ההצלה שהוזעקו למקום כדי לסייע בחילוץ, למרות שראו הרבה בחייהם, פרצו בבכי למראה הגופות המחובקות.

"טניה ז"ל הייתה חברמנית אמיתית. היא הייתה האחות של החבר'ה, כל הזמן מחייכת ומאושרת", מספר עליה רומן, חבר ילדות. "רק לפני חודש וחצי הציע לה חבר שלה אנטון נישואים, והיא הסכימה. מדובר בטרגדיה ואסון גדול. אנחנו לא מעכלים את מה שקרה. חבר שלה התמוטט לאחר ששמע את מה שקרה ומאז קשה להרגיע אותו. מדובר באבידה גדולה מאוד. אנחנו כואבים ואבלים. מאז ששמענו על האירוע, החבר'ה נמצאים עם המשפחה. זה פשוט אסון", אומר רומן.

טניה סיימה את לימודיה באשדוד במקיף ה' במגמה העיונית. בשירותה הצבאי היא הייתה בשירות בתי הסוהר. "היא כל כך אהבה את מה שהיא עשתה, שהיא חתמה קבע לשלוש שנים", מספרים חבריה.

ליאורה, אחת מחברותיה של טניה, שלמדה איתה במקיף ה': "היא הייתה אדם הכי חם ואוהב שהכרתי. היא תמיד דאגה להביא אנרגיות חיוביות לכל מפגש שלנו. היא הייתה אמורה להתחתן לאחר סיום קורס קצינים עם אנטון החבר שלה, אבל במקום זאת הוא קובר אותה ".

טניה שירתה בכלא נפחא ולמדה קרימינולוגיה. כאשר יצאה לקורס קצינים היא הקפיאה את לימודיה. "היא הייתה מצטיינת בכל מה שעשתה. גם בקורס היא הייתה מצטיינת", מספרת ליאורה.

זמן קצר לפני האירוע עוד הספיקה טניה להתכתב באמצעות הטלפון הסלולרי עם חברתה אינה. "היא סיפרה לאינה שהיא בדרך לסייע בחילוץ של אסירים מכלא דמון בעקבות השריפה. אינה עוד הספיקה לשאול אותה עם היא מגיעה בסוף השבוע לאשדוד, אבל לא זכתה למענה".

כאשר החברות שומעות על האסון בכרמל, הן מנסות לחייג לטניה, אך הטלפון הסלולרי שלה אינו זמין. ליאורה: "התקשרנו לאחותה, שהייתה נסערת מאוד ואמרה שהיא לא יודעת מה קורה ושנבדוק עוד כמה שעות מה קורה. החבר אנטון סירב להאמין שקרה משהו והוא כל הזמן אמר שאולי היא איבדה את הטלפון ושהיא עוד מעט תתקשר. אך השיחה לא הגיעה. במקום זאת קיבלנו את הבשורה המרה על כך שטניה נהרגה בשריפה".

השבוע הייתה אמורה משפחתה של טניה לעבור מהדירה שלהם ברובע ו' באשדוד, לדירה מרווחת יותר באשקלון. האסון הנורא קטע את חלומם להיכנס לעירם החדשה בשמחה. השבוע הם קברו בה את ביתם הצעירה.

מעל חלקת הקבר הטריה ספדו לה רבים. מפקדה של טניה, סגן גונדר חזי מרקוביץ, מפקד כלא נפחא ספד לה:"התגייסת לשב"ס לפני 5 שנים בשירות חובה. מההתחלה התברר שקורצת מחומר של מפקדים, באופי שלך ובנחישותך צעדת בראש המחנה".

אחותה של טניה, ויקי אלוש, ספדה לאחותה האהובה: "אחותי הקטנה, יפה שלנו מלאך, גיבורת ישראל, הלב שלנו נקרע מגעגועים אלייך. אני מחבקת את הבגדים שלך ובוכה, מחייגת אלייך בלי הפסקה לטלפון ואת לא עונה. האחיינית האהובה שלך ליאם שואלת איפה את ולמה אנחנו בוכים כל הזמן. איך אפשר להסביר לילדה בת 4 שדודתה האהובה לא תשוב עוד. תראי כמה אנשים באו להיפרד ממך, אני עדיין מחכה שתכנסי ותחזרי הביתה. תגידי לנו איך לעצור את הדמעות".

חבריה של טניה לנסקי ז"ל נפרדים ממנה בעמוד הזיכרון בפייסבוק

אנצור אותך לליבי יפה שלי. כל מה שאני מרגיש כשאת לא פה אי אפשר לתאר. בלילים פרשת כנף ועפת לעולמים. תשמרי עלינו מלמעלה כמו שדאגת לעשות כשהיית פה למטה.
רק לפני שבוע חגגת איתי את היום הולדת שלי מלאך שלי :( לא להאמין , זה לא מתעכל פשוט.
כזו חמודה ויפהפייה...מה כבר עשתה שהגיעה לה?
תמיד תישארי האחת והיחידה.
יפה שלי, היום הייתה הפעם האחרונה שאמרתי לך שלום וזה היה קשה וכואב עד דמעות. לא האמנתי שהרגע הזה יגיע כל כך מהר !! כבר דמיינתי את המפגש שהיה אמור להתקיים בשבת , סוף סוף להכיר את אהוב ליבך את זה ששם לך טבעת על האצבע את זה שהיה אמור להיות לך לבעל בעוד מס' חודשים. וכלום לא מפגש ולא היכרות הייתה רק פרידה תמידית פרידה שבו האהבה נשלחה איתך לאדמה והזר הונח מעלייך, מחזה שלא דמיינתי שיגיע מחזה שלא הייתי רוצה שיהיה.
אהבה שלי את תהי לי כל כך חסרה, הנוכחות שלך החיוך והריח המיוחד, האהבה הקופצניות, הצחוקים והשטויות שלנו, הריקודים המפגרים שהיינו ממצאיות על כל שיר שהיה יוצא, השיחות שהיו נמשכות אל תוך השעות הקטנות של הלילה. טניה שלי נכנסת לליבי וקשה לצאת משם השנתיים שאני מכירה אותך חרוטות בליבי הביחד שלנו קבור בתוכי שולחת לך מליון נשיקות ואלפיי געגועים לא אשכח אותך אף פעם היית לי לאחות גדולה ועכשיו הפכת להיות לי למלאכית ששומרת עליי מלמעלה. אני יודעת שתמיד תהי איתי , פה לידי כמו תמיד!!! יפתי נוחי על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך.
עכשיו כולנו היינו הלוויה שלך . מאות אנשים ליוו את המשפחה והחבר שלך בזמן הקשה הזה. אנחנו נתגעגע אלייך. היית צריכה לראות כמה טוב דיברו עלייך כמה מחמאות גיבורה היית בחייך וגיבורה היית במותך להתראות מתוקה שלנו ת.נ.צ.ב.ה
טניה שלנו אני רואה את השם שלך מופיע כל פעם מחדש, אני רואה ולא מאמינה לא מצליחה לקבל את הגורל המר הזה את מה שקרה איתך!!! תשמרי על כולנו מלמעלה ותמשיכי לחייך גם במקום שאת נמצאת בו!!! יהי זכרך ברוך!!!!!!!!!!!
לא רק יפה חכמה מתוקה ויקרה, היית אמיצה. אני מתערב על כל רכושי שהתנדבת להעלות לאוטובוס הזה. היית הראשונה שהרימה את היד באומץ. היה לך את החיוך הכי מתוק שראיתי בחיי. תמיד צחקת וגרמת לנו לצחוק, שהיית עצובה כולנו היינו עצובים איתך. היית לכתף בעת צרה. היינו מדברים על החיים. על אהבה. על הכל. לא ראית אף אחד בעיניים. היית ישרה וטובה ומי היה מעז לקום נגדך. כל מילה שלך נחקקה בסלע. לשבת איתך באוטובוס היה כל כך טוב כי ידענו שאת אדם שתמיד כיף לדבר איתו. אני אוהב אותך, תמיד אוהב.
אני בחיים שלי לא אשכח את ה3 שנים ששירתי איתה רק בגללה רציתי גם לחתום קבע.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם רק תחזרי משם.