18.07.10 / 09:56
שבוע טוב ובשורות טובות, שבוע אשר יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
ראינו באחד מן הספרים העתיקים, סגולה גדולה לפרנסה, שיאמר בכל מוצאי שבת, אליהו הנביא 70 פעמים ולא יגלה לשום אדם, אשר הוא מקפיד לעשות זה ובכח זה שערי פרנסה יפתחו לו.
והנה בשבוע שחל בו ט' באב, עלה בדעתנו לפרש את הפסוק בפרשת ואתחנן: "וביקשתם משם את ה' אלוהיך ומצאת" (דברים ד'). וקשה וביקשתם- לשון רבים, ומצאת- לשון יחיד, מדוע מתחיל ברבים ומסיים ביחיד?.
וכך על פרשת נשא מובא: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתוודו את חטאותם אשר עשו והשיב את אשמו". וגם פה קשה התחיל בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד, מדוע? אלא צריך לפרש ולאמר יסוד גדול: אדם יחיד אשר חוטא, גנב, רצח, נאף, כל עוון אשר עשה, צריך לדעת שקדם לזה שותפים רבים ואחראים רבים לחטא אשר היחיד חטא. כשאחד פורש מן הציבור וסוטה לדרך רעה מהקטן עד הגדול, שותפים להתנהגותו ולכן התורה הקדושה אומרת וביקשתן, כולם אשמים על אשמת היחיד, כולם צריכים לעזור ליחיד שחטא למצא את דרכו מפני שכולם הרבים אשמים. ו
והנה התורה הקדושה, באה בתביעה קשה על אנשי יריחו, אשר אלישע הנביא התארח שמה וכשיצא לא ליווהו ועמדו ילדים בני בליעל וביזו את הנביא ובהקפדת הנביא יצאו דובים ואריות והמיתו כל הילדים, והתורה מטילה את האשמה על אנשי יריחו, אשר לא ליוו את הנביא, אם כך כל קילקול של הפרט, קשור הוא לכלל ואין הכלל יכולים לנקות את ידם מעוון הפרט
היום בבקר בשעת התפילה עלה בליבנו קושיה, הנביא אומר "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה וכו' מינעי קולך מבכי ועיניך מדמעה" וכו'. וחשבנו להקשות רחל מבכה על בניה? כשנסתכל היום על כלל עם ישראל, אפשר לחשוב שאין לרחל על מה לבכות, רוב בניה חיים בביטחה, לרוב בניה יש בתים, אוכל לאכול ומי שאין לו אוכל לאכול ברוך ה' לא אלמן ישראל, ברוך ה' אנחנו בדור של חסד, כמה בתי תמחוי, כמה עזרה לנזקקים
הקב"ה יעזרנו על דבר כבוד שמו ובעז"ה נזכה ל"ושבו בנים לגבולם" ובית המקדש שנחרב על שנאת חינם יבנה על ידי אהבה ואחוה ועל ידי כאיש אחד בלב אחד וחס ושלום אף אחד לא יפטור את עצמו מצרת חברו ונראה את כולנו ערבים זה לזה.
שבוע טוב שבוע אשר בו תבשר בשורת הגאולה והישועה
היי, בלוח החדש של אשדוד נט כבר ביקרת? כל הדירות למכירה/השכרה באשדוד, חיפוש עבודה, מסחרי ועוד, שווה ביקור. לחץ כאן!
