באשדוד כבר ראו כמעט הכול בכדורגל:
עונות אירופיות.
מאבקי תחתית.
כוכבים שנולדו בעיר והגיעו לנבחרת.
קבוצות צעירות ומלהיבות לצד עונות של הישרדות עד הדקה האחרונה.

אבל את התסריט הזה, אפילו האוהדים הוותיקים ביותר לא באמת דמיינו.

דווקא ברגע שבו העיר עמדה להגשים חלום של עשרות שנים - אצטדיון חדש, מודרני, ענק, כזה שאמור היה להזניק את המועדון קדימה - מ.ס אשדוד התרסקה לליגה הלאומית.

באשדוד היו לחוצים לסיים את בניית האיצטדיון החדש עד לחודש אוגוסט 2026 - נראה שעכשיו לא ילחיצו את הקבלנים ויבנו אותו בקצב הנכון - לקראת אמצע העונה הבאה - בתקווה שאשדוד תהיה בצמרת הליגה הלאומית בדרכה חזרה לליגת העל.

ההיסטוריה:

מכבי והפועל פתח תקווה ירדו ליגה אחרי המעבר לאצטדיון שלמה ביטוח.
מכבי נתניה ירדה בעונה הראשונה באצטדיון החדש שלה.
הפועל חיפה כמעט התרסקה בסמי עופר.
מ.ס אשדוד מתרסקת  עונה לפני שנכנסה בשערי ההיכל החדש של הכדורגל הישראלי - האצטדיון היפה והמשוכלל ביותר בישראל שמוקם בימים אלו באשדוד. ואולי טוב שזה עונה לפני ולא בעונה בה היא משחקת מול קהל שחוזר למגרשים עם ציפיות גבוהות. 

כך הפועל באר שבע - עונה לפני הכניסה לאצטדיון החדש "טרנר"- סבלה מחוסר מזל והפסידה את האליפות וגם הפסידה בגמר הגביע - למרות שהיה לה סגל שחקנים מרשים והשקעות ענק של משפחת ברקת.
אולם בעונה הראשונה באצטדיון החדש - היא המריאה לאליפות היסטורית.

באשדוד מצפים שהאצטדיון החדש יעשה למ.ס מה שעשה טרנר לבאר שבע או כמו מה שעשה אצטדיון איתיחאד למנצסטר סיטי 

לפני המעבר לאצטדיון איתיחאד, מנצסטר הייתה רחוקה מאוד ממעצמת העל שהיא היום.
בסוף שנות ה־90 סיטי אפילו ירדה לליגה השלישית באנגליה - שפל היסטורי עצום למועדון בסדר גודל כזה.
האצטדיון החדש העניק לה דחיפה ספורטיבית וכלכלית.

במשך שנים דיברו בעיר על האצטדיון החדש כעל רגע מכונן.
סמל לכך שאשדוד כבר לא "עוד קבוצה בליגת העל", אלא מועדון גדול עם בית אמיתי של 20 אלף מקומות, כזה שיכול לשנות את מעמד העיר בכדורגל הישראלי.

האצטדיון החדש הפך לחלום קולקטיבי של העיר.

אבל בזמן שהבטון עלה והיציעים קיבלו צורה - משהו בקבוצה התחיל להיסדק.

וזה לא קרה ביום אחד.

בשתי העונות האחרונות אשדוד כבר פלירטטה מסוכן עם התחתית.
מי שהסתכל לעומק ראה סימני אזהרה ברורים:
חוסר יציבות מקצועית, לחץ גובר, חילופי מומנטום בלתי פוסקים ותחושה שהמועדון מתקשה למצוא זהות ברורה.

אלא שאז הגיע גם הלחץ הפסיכולוגי.

כי ככל שהאצטדיון החדש התקרב - כך גבר הפחד הגדול שאיש לא רצה לדבר עליו בקול רם.

"לא נרד דווקא עכשיו..."

אבל אולי דווקא הפחד הזה חלחל פנימה.

הרי כדורגל הוא לא רק טקטיקה, כושר ושערים.
הוא פסיכולוגיה.
הרגלים.
תחושת בית.

ואולי כאן בדיוק מסתתר הסיפור האמיתי.

אצטדיון הי"א, עם כל המגבלות שלו, היה הבית של אשדוד במשך שנים.

ואז פתאום כל העיר מדברת על העתיד.
על האצטדיון החדש.
על המעבר.
על "היום שאחרי".

ובמקביל - הקבוצה התחילה לאבד את הבית הישן עוד לפני שעברה לחדש.

הנתונים מספרים את הסיפור בצורה אכזרית במיוחד.

אשדוד השיגה העונה רק עשר נקודות בבית - עשרות אחוזים פחות ממשחקי החוץ
נתון כמעט בלתי נתפס לקבוצה שנלחמת על חייה. ונראה שהבית הוריד אותה ליגה השנה.

גם ברגעי ההכרעה, אצטדיון הי"א כבר לא באמת הרגיש כמו מבצר.
כמו האצטדיון הישן הרגיש שהוא ננטש ובחר שלא לשמור יותר על הקבוצה גם ברגעיה המכריעים והקשים ביותר.

הירידה העונה הייתה כאילו כולם מרגישים שמשהו רע מתקרב - אבל אף אחד לא מצליח לעצור אותו.

וזה בדיוק מה שמחזיר לחיים את מיתוס "קללת האצטדיון".

כי אולי בכלל לא מדובר בקללה.

אלא במגבר.

אצטדיון חדש לא יוצר משבר - הוא מעצים את מה שכבר קיים -
קבוצה חזקה, שחושבת צמרת, משתמשת במעבר כדי לזנק קדימה.
קבוצה שחושבת הישרדות - עלולה לקרוס תחת החרדה מירידה.

וזה לא קורה רק בישראל.

ווסטהאם כמעט ירדה ליגה אחרי שעזבה את אפטון פארק.
ארסנל איבדה שנים של זהות במעבר לאמירויות.
טוטנהאם נכנסה לסחרור מקצועי אחרי הפרידה מווייט הארט ליין.

מנגד, מנצ'סטר סיטי הפכה למפלצת בדיוק אחרי המעבר לאיתיחאד.

כי בית בכדורגל הוא לא רק מבנה.
הוא רגש.
הוא אקוסטיקה.
הרגל.
ביטחון.
זיכרונות.

וברגע שכל זה משתנה - לפעמים גם הקבוצה משתנה.

באשדוד אולי לא האמינו באמת בקללה, אבל קשה להתעלם מהעיתוי המצמרר.

דווקא רגע לפני קפיצת המדרגה הכי גדולה בתולדות המועדון - הגיעה הנפילה הכי כואבת שלו בעשור האחרון.

ועכשיו נשאלת השאלה הגדולה באמת:

האם הירידה הזאת היא סוף תקופה - או דווקא התחלה חדשה?

כי ההיסטוריה מלמדת שגם כאן הכול תלוי במה שקורה בתוך המועדון.

אם אשדוד תדע להפוך את הכאב למנוע, את העלבון לרעב ואת האצטדיון החדש לסמל של התחלה - היא יכולה לחזור מהר יותר וחזקה יותר.

אבל אם המועדון ימשיך לחיות בתחושת פספוס, פחד ולחץ - גם האצטדיון הכי יפה בישראל לא יציל אותו.

אולי זאת לא באמת קללה.

אולי זה פשוט רגע האמת של כל מועדון.

גקי בן זקן מתכוון השנה להשקיע תקציב גדול כדי שהקבוצה תעלה תוך עונה אחת חזרה לליגת העל.

הוא למעשה תכנן משאבים גדולים לעונה הבאה בליגת העל עם השקעה בהבאה של אלפים רבים מתושבי אשדוד משפחות שלמות למשחקים כחוויה בפני עצמה.

עתה הוא יצטרך להמתין שהקבוצה תרוץ חזק בצמרת הליגה הלאומית, תציג משחקים מהנים וניצחונות כדי שהם יבואו לאצטדיון החדש לקבוצה החדשה שהוא יבנה באשדוד