בזמן שרובנו מתקשים אפילו לדמיין יציאה לריצה בטמפרטורה שמתקרבת למינוס 25 מעלות, טוני שפירא, צעיר בן 24 מאשדוד, החליט לקחת את אהבתו לריצות סיבולת עד לאחד המקומות הקפואים והמרוחקים ביותר בעולם – גרינלנד.

בסוף השבוע שעבר, 24–25 באוקטובר, השתתף שפירא במרוץ Polar Circle Marathon, שנערך באזור קנגרלוסואק שבגרינלנד, מצפון לחוג הקוטב הצפוני. אלא שבניגוד לרצים שבחרו להשתתף במרתון או בחצי המרתון, שפירא החליט לעשות את שניהם, בזה אחר זה.

ביום שבת הוא השלים מרתון מלא, למרחק 42.195 קילומטרים, בזמן של 4 שעות, 39 דקות ו־36 שניות. למחרת, כשהגוף עדיין מתאושש מהמאמץ האדיר, הוא התייצב שוב לקו הזינוק ורץ עוד 21.097 קילומטרים, הפעם בזמן של שעתיים, 10 דקות ו־50 שניות.

בסך הכול רץ הצעיר האשדודי 63.3 קילומטרים ביומיים, בזמן מצטבר של 6 שעות, 50 דקות ו־26 שניות.

התוצאות אינן רק סיפור אישי: בבדיקת אשדוד נט במערכת התוצאות הרשמית של המרוץ נמצא כי שפירא, שהתחרה תחת דגל ישראל, סיים במקום ה־18 בין הגברים במרתון המלא ובמקום ה־15 בחצי המרתון שנערך למחרת.

האתגר הקפוא: מרתון אחד לא הספיק לו

המרוץ בגרינלנד נחשב לאחד ממרוצי הריצה המאתגרים בעולם. בניגוד למרתונים עירוניים המתקיימים על כבישי אספלט, כאן נדרשים המשתתפים לרוץ בשטח ארקטי, על דרכי חצץ משובשות וקפואות, בשלג ובקטעים העוברים על כיפת הקרח העצומה של גרינלנד.

על פי המארגנים, חלק מהמסלול עובר על משטחי קרח המחייבים שימוש באמצעי אחיזה מיוחדים לנעליים, והרצים נדרשים להיערך לתנאי מזג אוויר קיצוניים. בחלקים מהדרך הם מוקפים בנופי קרח אינסופיים, הרחק מהנוחות ומהתנאים המוכרים של מרוצים רגילים.

לדברי שפירא, השנה הייתה קרה במיוחד. הוא מספר כי לפי המידע שנמסר למשתתפים, מדובר במהדורה הקרה ביותר של המרוץ זה 25 שנה, עם טמפרטורות שהגיעו עד למינוס 25 מעלות.

שפירא מתאר גם טיפוס מצטבר של יותר מ־1,300 מטרים לאורך שני ימי הריצה, נתון הממחיש לדבריו את הקושי הפיזי של האתגר.

המים קפאו על הגב - אבל הוא המשיך לרוץ

אחד הרגעים יוצאי הדופן מבחינתו התרחש דווקא בגלל ההיערכות שביצע מראש. שפירא החליט לרוץ עם וסט ציוד במשקל של כ־6 קילוגרמים, כדי לשאת עמו את הציוד והשתייה ולא להיות תלוי בתחנות השתייה הפזורות לאורך המסלול.

אלא שבשל הקור העז, המים שנשא עמו קפאו במהלך הריצה.

"זה נהיה כבד יותר, ואיכשהו גם כיף יותר", הוא מספר בחיוך על הרגע שבו הבין שגם ההכנות המדוקדקות ביותר אינן מבטיחות שהטבע לא יפתיע אותך.

למרות הקושי, הוא המשיך עד לקו הסיום, ולמחרת חזר לעשות זאת פעם נוספת.

הישראלי הראשון שהשלים את אתגר דוב הקוטב?

שני המרוצים שהשלים שפירא מהווים יחד אתגר מיוחד הנקרא Polar Bear Challenge - אתגר דוב הקוטב.

על פי תקנון המרוץ, משתתף המסיים מרתון מלא ביום שבת וחצי מרתון ביום ראשון זכאי למדליה נוספת המוענקת למסיימי האתגר הכפול.

שפירא מעריך כי הוא הישראלי הראשון שהצליח להשלים את האתגר בגרינלנד. "ככל הידוע לי, אני הישראלי הראשון שהשלים את האתגר הזה", הוא אומר, ומבהיר כי הוא ממתין לאישור רשמי של המארגנים.

בבדיקת אשדוד נט אומתה השתתפותו והשלמת שני המרוצים, אולם בשלב זה טרם התקבל אישור היסטורי רשמי לכך שלא היה ישראלי אחר שהשלים את האתגר בשנים קודמות.

מהקילימנג'רו אל הקרח של גרינלנד

עבור שפירא, האתגר בגרינלנד הוא חלק ממסע אישי ארוך יותר של התמודדות עם גבולות הגוף והנפש.

עוד לפני המסע לקוטב הצפוני הוא טיפס לפסגת הקילימנג'רו באפריקה, אחת הפסגות המפורסמות בעולם, המתנשאת לגובה של 5,895 מטרים.

בחיי היומיום הוא עוסק בעיסוי רפואי מוסמך, בטיפול שיקומי, במוביליזציה ובחיזוק החוסן המנטלי. לדבריו, ההתמודדות עם הקור הקיצוני והמאמץ הפיזי העניקה משמעות נוספת לתפיסה המקצועית שהוא מיישם בעבודתו.

"כמעסה רפואי, הקור לימד אותי בדיוק את מה שאני מלמד בקליניקה: לא נלחמים בגוף, הולכים איתו. גם כשקשה, זה נראה קל יותר כל עוד מחייכים".

הגיע לבד - וחזר עם משפחה חדשה

לצד ההישג הספורטיבי, שפירא מספר שדווקא המפגש האנושי במקום המרוחק הותיר בו חותם עמוק: "הגעתי לבד, בין זרים מכל העולם, ותוך כמה ימים המחנה הפך למשפחה. בתחנת שתייה פגשתי אדם זר שהרגיש כמו חבר ותיק".

החוויה המשותפת של הרצים, שנדרשו להתמודד עם אותם תנאים קיצוניים ועם הקושי הפיזי והמנטלי, יצרה לדבריו קשרים שקשה להסביר במילים.

"חלק ממני נשאר בקנגרלוסואק", הוא מסכם.

אחרי שכבש את פסגת הקילימנג'רו והשלים שני מרוצים רצופים בתנאי הקור של גרינלנד, שפירא לא מתכוון לעצור.

לדבריו, המסע שלו נמשך, והאתגר הבא כבר נמצא בשלבי תכנון.

ובינתיים, הצעיר מאשדוד יכול להתגאות בהישג ספורטיבי יוצא דופן: יותר מ־63 קילומטרים, יומיים של ריצה בתנאים קיצוניים, ושני קווי סיום הרחק מהבית.