מקורות ובנק הפועלים מתכננים: הציבור ישלם על המים - ויקבל רק חצי מהם

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('3e6f6c53-6acb-4dc5-acc3-c586fca66fe6','/dyncontent/2024/3/19/08f1124b-66b0-4b70-8f17-5dd7ae679819.gif',17617,'מכבי אסתטיקה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('3e6f6c53-6acb-4dc5-acc3-c586fca66fe6','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('3e6f6c53-6acb-4dc5-acc3-c586fca66fe6','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

תוכנית החילוץ שמגבשת החברה הממשלתית עם המלווה הגדול בפרויקט ההתפלה הכושל שלה כוללת לא רק מחילה ממשלתית על קנסות - אלא גם תשלום ציבורי עודף בסך עשרות מיליוני שקלים. מקורות: "אם הממשלה תסרב - כולם יפסידו יותר"

הסדר החוב שחברת המים הלאומית מקורות מגבשת ביחד עם המלווה הגדול בפרויקט ההתפלה הכושל שלה באשדוד, בנק הפועלים — מתברר והולך כתוכנית מתוחכמת להעמסת עול משמעותי על כיסם של ציבור צרכני המים.

העמסה זאת מעוררת תמיהה, משום שתעריף המים הציבורי לא אמור להיות חשוף לכשלי פרויקט ההתפלה שהוקם במסגרת הסכם זיכיון, והמדינה אינה צד לחוב שנלקח בעבורו.

במסגרת ההסדר, שפרטיו נסגרים בימים אלה, יפנו מקורות והפועלים אל המדינה בבקשת סיוע כפולה.

הבקשה הראשונה תהיה "מחילה" על הקנסות העתידיים שאמורה מקורות לספוג בגין האספקה החלקית בלבד של המים המותפלים מהמתקן לטובת המשק.

זאת, על ידי הפחתת מכסת המים שמקורות חויבה להזרים לטובת המשק בכ–50% — למשך כל תקופת עבודות התיקונים הצפויה (כשנה וחצי).

הבקשה השנייה שמתוכננת במסגרת ההסדר, היא שהמדינה תמשיך לשלם למקורות את תעריף רכישת המים המקורי שלו התחייבה בעבור כל מ"ק מי ים מותפלים, אף שבפועל מקורות תספק רק חצי מכמות המים.

כלומר, מקורות ובנק הפועלים מתכוונים לדרוש כי באמצעות תעריף המים הציבורי, תמשיך המדינה לשלם להם בעבור העמדת מתקן בזמינות מלאה (100%%) ותכסה בכך את כל תקורותיו.

זאת, אף שבפועל חציו יהיה מושבת ואספקת המים המובטחת ממנו לטובת המשק תהיה חלקית בלבד.

משמעות שתי הדרישות היא תשלום ציבורי עודף של עשרות מיליוני שקלים כשלא ברור אם המדינה רשאית בכלל להיענות להן, ואם היענות להן לא תגרור התנגדות משפטית מצד יתר זכייניות ההתפלה הפרטיות.

החשש נוגע בעיקר לגבי המשך תשלום הזמינות המלאה, שעלול לגרור השלכות רוחב מהותיות, ולאפשר בעתיד גם ליתר הזכייניות להעלות דרישה דומה.

למעשה, ההסדר נועד לחלץ את המתקן ממצבו הטכני הקשה מבלי לסכן את כספי המלווים שנכשלו בפיקוח עליו. כלומר, לשמור על מתקן ההתפלה בידי מקורות מבלי שבנק הפועלים ושותפיו למימון הפרויקט כלל ביטוח ועמיתים) ייקחו חלק במימון עבודות השיקום שנדרשות בו. זאת, כשבנטל המימון הזה תישא בעיקר החברה הממשלתית — בסיוע מסיבי של תקציב המדינה.

מקורות ובנק הפועלים גיבשו כבר לפני שבועיים טיוטת הסדר למימון עבודות התיקונים במתקן, שנאמדות ב–190–350 מיליון שקל — ועוד כפופות לסקר ליקויים מקיף שיימשך חודשיים־שלושה.

לפי הטיוטה, הבנק יפנה לטובת העבודות כספי עיכבון בסך 80 מיליון שקל — שאותם מסרבת מקורות להעביר לידי קבלן העבודות במתקן (מנרב הנדסה ו–Sadyt הספרדית). אם מהלך זה ייכשל או שעלות התיקונים תהיה גבוהה יותר, נקבע מנגנון שלפיו מקורות תממן מקופתה 70% מהעלות הנוספת — ואילו את ה–30% הנותרים יעמידו המממנים באשראי פרויקטלי, שתנאיו יהיו יקרים באופן משמעותי מהחוב המקורי בפרויקט.

כפי שנחשף ב–TheMarker, טיוטת ההסדר הוצגה למינהלת ההתפלה (WDA) של רשות המים ושל אגף החשב הכללי במשרד האוצר ונדחתה על הסף.

זאת, מכיוון שהטילה למעשה את מלוא המימון הנוסף על קופת מקורות, שכבר מחקה 420 מיליון שקל בגין הפרויקט.

ואולם במקורות ממשיכים לקדם את ההסדר על מנת שלא לאבד את הפרויקט גם במחיר "הכנסת הקופה הציבורית להריון".

לטענת גורמים במשק המים, מקורות ובנק הפועלים נוקטים טקטיקה מתוחכמת. הכוונה היא להעמיד בפני הממשלה את ההסדר הבעייתי כעובדה מוגמרת ואז להציב בפניה שתי חלופות: לקבל אותו או לשאת באחריות על איבוד המתקן והפקעתו מידי החברה הממשלתית.

כך יופעל על משרדי הממשלה לחץ פוליטי שייאלץ למתן את ההתנגדות מצד גורמי המקצוע לשיתוף הציבור בסיכוני המתקן.

כל זאת, אף שהמדינה אינה צד לחוב שנטלה מקורות — ועל אף שמקורות הפרה למעשה את הסכם הזיכיון שעליו חתמה מול המדינה.

חברת מקורות מסרה בתגובה: "החברה פועלת ליישום מתווה משולש לפתרון מצב שבו שלושת הצדדים — המדינה, הגורמים המממנים והחברה — תורמים את חלקם לתיקון המתקן.

"בימים האחרונים הגופים הממנים עשו כברת דרך לקידום המתווה. נותר כי המדינה תיתן את ההקלות הנדרשות — הקלות שממילא תיתן ליזם פרטי, וממילא תמצא את הפתרונות המשפטיים לכך.

"אם המדינה תסרב לתת את ההקלות רק למקורות — המשמעות היא שהמתקן יושבת לשנה וחצי, הקבלן שכשל יקבל מתנה, בעוד יתר הצדדים יפסידו הרבה יותר והגורמים הממנים ימנעו בעתיד מלתמוך בפרויקטי תשתית של המדינה. זה הזמן לגלות אחריות ולשלב כוחות לתיקון המתקן".

*באדיבות דה מארקר

צילום: ארכיון

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c8882ad4-7def-4342-a2d4-f4b623e44e99','/dyncontent/2024/4/18/cb46861c-40a3-4bc9-b354-4e7ed0617ae4.gif',17784,'ביג תדמית אייטם כתבה ',525,78,true,20610,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c8882ad4-7def-4342-a2d4-f4b623e44e99','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,20610,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c8882ad4-7def-4342-a2d4-f4b623e44e99','/dyncontent/2024/4/12/5a942a28-5c63-409d-b765-2db1b8e6f2c5.jpg',17748,'תיירות אייטם כתבה ',525,78,true,20610,'Image','');},15]]);})
 
$(function(){setImageBanner('84debbbb-14a2-4746-a5c9-94e65f05e5b6','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה