הגברים של ה"עלמא"
29.04.17 / 19:32
עד לפני קצת יותר משלוש שנים הפס של מרטין בובר היה ריק יחסית... (לא כולל ה'גודה' מדגישים הח'ברה מהעלמא) כיום מדובר במוקד הבילוי החם של העיר אשדוד. לפני כחודשיים נפתח מקום חדש בשם "עלמא". אייל דיין (25), מור דיין (29), אבירם אזולאי (24) וגבע מימון (25) הם השותפים והבעלים בפאב העלמא. אם תהיתם אז כן, מור ואייל בני דודים.
אני אתחיל הפעם דווקא בנימה אישית. רק לפני כשבועיים נכנסתי באמת ל"עלמא". באתי אחרי אימון והצטרפתי, בערב רגוע לשני חברים טובים שלי שכבר התמקמו על הבר. אני לא מבקרת אוכל או מסעדות אבל מבחינתי הם קיבלו ציון "10". אולי הייתי מאוד רעבה והכל היה ממש טעים לי, אבל פתחתי במנה עיקרית ועברתי לעוד שתי מנות ראשונות כדי להמשיך לנשנש למרות שבינינו, כבר לא הייתי רעבה אבל המנות בתפריט, שלא הבנתי כמעט כלום לגבי מה הן מכילות סיקרנו אותי והיו לי חדשות בעיניים וגם בטעמים. תאמינו או לא, התאהבתי בשני אלמנטים פשוטים יחסית במנות- מטבל עגבניות ממש כמו זה שמכינים כשאוכלים מלוואח ובצקים אחרים רק במרקם קרמי חלומי ומנת דג על פולנטה עם ירוקים למיניהם שהעיפה לי ת'מוח.
למה דווקא עלמא?
גבע: "השם נתפס לנו הרבה לפני שפתחנו את המקום, עלמא זה עולם בארמית וזה מתקשר לנו לסגנון המוזיקה, האוכל, העיצוב של המקום וכל מה שאנחנו אוהבים ומחפשים".
למה ארבעה שותפים? לא היה עובד עם פחות?
אייל: "על ארבעה בנים דיברה התורה. מעבר לשותפות יש בינינו חברות מאוד טובה. אנחנו משלימים אחד את השני. כל אחד מתמקצע במה שהוא עושה ועושה את זה מאוד טוב ויש הרמוניה מאוד טובה בינינו".
אבירם: "חלוקת התפקידים על הנייר מאוד ברורה כשבפועל אנחנו עוזרים אחד לשני בהכל. גבע אחראי על הצוות- מלצרים וברמנים ועל הרצף ב"פלואו", אייל אחראי על המטבח והשף של המקום, אחראי על כל הטבחים, מור אחראי על היח"צ, הפקות וניהול מדיה ואני אחראי עם גבע יחד על הכספים".
אייל: "ויד מאוד חזקה במטבח".
אתם מאוד צעירים, איזה ניסיון הספקתם כבר לרכוש?
אבירם: "תמיד עבדתי במסעדות, מגיל 15 הכרתי את אייל ועבדנו יחד ב'קלמה' באשדוד בתור שוטפי כלים, פיקולויים ובמיני בר, משם התגלגלנו לכל מיני מקומות עד שהגענו למטבח בסופו של דבר. אחר כך נכנסתי להיות שותף במסעדת ג'פניקה באשדוד".
היה דיבור על זה שח'ברה תל אביביים לוקחים את המקום...
גבע: "אייל ואני גרנו בתל אביב במשך תקופה ארוכה ועבדנו במסעדה בשם "מטבח לילה" ובמקביל היינו חלק מהצוות הניהולי של בר בשם "מונשיין" שם גם אייל ניהל את המטבח והיה השף של המקום.
אייל: "מבחינת הרבה אנשים ה"מונשיין" היה של גבע. אנשים באו לשם בגללו. הוא היה אחראי על כל הערך התרבותי בין אם הופעות חיות ודיג'יי אווירה והצבע במקום".
מור: "אני אוהב לבלות. כל החיים אמרו לנו "תעשו מה שאתם אוהבים". קמנו בוקר אחד והבנו שאנחנו אוהבים לטייל בעולם, לאכול ולשתות ואנשים ופשוט החלטנו לפתוח מקום ולעשות מזה קריירה".
הרצון הזה לפתוח מקום תמיד היה בהם, עוד כשהיו שכירים והבינו עד כמה הם מתמסרים, כל אחד מהם למשבצת שבה הוא היה. היו כמה ניסיונות לפני ה'עלמא' והם שמחים שזה קרה עכשיו, הכל מרגיש נכון- המקום והאנשים.
הדבר הראשון שהם הסכימו לגביו היה לפתוח עסק בעיר אשדוד. האידיאולוגיה והכיוון היו מאוד ברורים. הם מבלים באותם המקומות כבר הרבה שנים והרעיון היה לפתוח מקום עם אווירה ואוכל, לשתות בירה או בקבוק יין מתי שבא להם בלי "קוד אופנתי והתנהגותי".
לאבירם, אייל וגבע יש שני קעקועי חברות של פרסה וקעקוע אולדסקול של מלח ים עם לב... אחד מהם לפני כארבע שנים ואחד ממש ביום הפתיחה של ה"עלמא" אצל יאיר אסרף. למור אין בכלל קעקועים אז הוא לא חלק מהעניין הספציפי. הם די באותו הראש והחברות ביניהם באה לידי ביטוי בתחומי עניין משותפים- אוכל, מוזיקה, קעקועים ועוד...
מור: "אנחנו מפרים אחד את השני. דווקא מכיוון שאנחנו ארבעה, המחשבות והרעיונות השונים מפרים אותנו וכל פגישת עבודה נראית ומרגישה כמו ישיבה רגילה של חברים על כוס בירה".
מה מיוחד אצלכם לעומת שאר המקומות ב'מרטין בובר'?
אבירם: "אנחנו מנסים להכניס קונספט בילוי שהוא קצת שונה, אולי רגוע יותר. אפשר לשבת ולאכול ארוחת ערב בצורות שונות, או לשבת לשתות איזה 'דרינק'.
גבע: "אנשים אוכלים בחוץ כבר שנים ואין יותר מידי חדש תחת השמש. אנחנו לא חייבים ל"חדש" אבל כן לתת משהו קלאסי, עם חתימה אישית, אווירה ומוצרים איכותיים".
אייל: "כשבנאדם פותח מקום הוא מביא את עצמו וזה כמו לכתוב שיר או לצייר ציור. זה לא סתם שלא נכנס לפה אדריכל או מעצב פנים ועשינו הכל בעצמו- כל מי שהמקום לטעמו מוזמן להגיע. אנחנו נדאג להביא את עצמנו, כמו שאנחנו".
באג'נדה שלנו אנחנו מעדיפים להתעסק בעצמנו, להתמקד בעשייה מאשר להתבונן סביב ולראות מה קורה אצל העסקים השכנים. מבחינת אלכוהול ומוזיקה תוכלו להכיר משקאות ואמנים שונים מהמיינסטרים, העדפות אישיות של ה"עלמא". הם דואגים כל הזמן להתעדכן ולעדכן.
התפריט נבנה על ידי אייל ואבירם. הוא עבר כמה גלגולים מהיום שנפתח. המקום לא כשר- יש בשר וחלב בתפריט כשהדגש הוא מנות חלוקה "שרינג", באופן לא מחייב עם מבחר של מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. יש דגש על דגים וירקות, חומרי גלם איכותיים מאיטליה וספרד כשהמחירים נוחים לכל כיס. כמו המוזיקה, האלכוהול והעיצוב של המקום- גם במטבח הם עושים מה שהם אוהבים.
רוב הקהל אשדודי ומגיעים הרבה חברים מאזור המרכז. הגיעו בהתחלה בתור פרגון וממשיכים להגיע על בסיס שבועי וגם מרחובות ראשון לציון ואפילו מזיכרון יעקב...
איך אתם מגדירים את האווירה?
מור: האווירה פה לא מחייבת, אפשר להרגיש בנוח לבוא עם 'שורט' וכפכפים, סביר להניח שגם אחד מאיתנו יראה ככה.
אייל: כל מי שהמקום מתאים לו מוזמן
אבירם: כל עוד אנשים שמחים ונהנים ממה שיש לנו לתת אנחנו שמחים
מה היה עד כה ברמה ההפקתית?
מור: מסיבת פורים עם אוכל רחוב לטיני- אסייתי והרכב ברזילאי שניגן בשם "פאוליניו ומסיבת מימונה שמבחינתנו הייתה ערב הפתיחה הרשמי של המקום.
אייל: במימונה נתנו במה לשני דיג'יים צעירים תומר ודין שעשו פה שמח, מבחינתנו באותו היום פתחנו רשמית את המקום.
גבע: "בערב הפתיחה אירחנו את משה אבוטבול האלוף שמנגן הרבה בתל אביב. גם אסי שמנהל את ה'פיקסל' ועובד איתנו פה במטבח ניגן על תקליטים והיה מגניב לאללה.
אבירם: "איזה כיף היה במימונה. הרגיש כמו לארח בבית".
יש תכנון לפתוח עוד מקומות?
אבירם: כרגע אנחנו פה בעלמא ורק התחלנו, למרות שלא נשלול שום דבר בעתיד. מבחינתנו זה מה שבחרנו לעשות והשמיים הם הגבול. גבע ואני למדנו גם במשך חצי שנה בבית ספר לקולינריה בשם דנון והמטרה היא רק ללמוד ולפתוח את האופקים בתחום הזה".
אם תהיתם אז שניים מהם נמצאים בזוגיות ארוכת טווח ושניים מהם ב"סוג של התחלה ארוכה של משהו". ניסיתי לשכנע אותם לומר שמישהו מהם רווק כדי למשוך את הבנות, עדיין, מדובר בארבעה גברים צעירים, חתיכים ומסוקסים שלמרות שהם נראים קצת קשוחים הם סופר מגניבים, קלילים ומקצועיים. מבחינת הצוות שעובד במקום- חייב להיות לעובדים חיוך, כאיזון לזה שהם עצמם לא כאלה חייכנים גדולים. הם לא מתנחמדים או מתאמצים, לא משתנים בגלל העסק, וחברים של הצוות שעובד איתם וגם מבלים יחד איתם במקומות אחרים.
הם שיפצו ועיצבו את המקום במו ידיהם, עבדו משש בבוקר ועד הלילה. ההורים שלהם עזרו להם ותמכו וככה המקום נוצר לאט לאט. את החלק בחוץ- האדניות, התאורה, השלט ועוד הם סידרו רק לפני כשבועיים ומבחינתם המקום עדיין לא גמור והם עתידים להוסיף עוד כמה הפתעות ואלמנטים. מיום ליום המקום מקבל עוד ועוד אופי.
תגידו מי בחר את הטאפט המשגע בשירותים?
אבירם: האמת שחשבנו על משהו יותר בהיר, אולי יותר נעים. הגענו לחנות טפאטים בתל אביב בשם "גולדשטיין טפטאים" והטאפט היה על הקיר.
גבע: ברגע שראינו אותו ידענו שהוא הנבחר.
אייל: חשבנו על טאפט בצבע חרדל שיתאים לרצפה בשירותים
מור: אני הסכמתי איתם. זה פשוט כבש את כולנו.
למה פתחתם עסק דווקא באשדוד?
אייל: טיילנו וטעמנו גם בארץ וגם בעולם. רצינו להביא את עצמנו והרגיש מאוד נוח ונכון להביא את עצמנו לידי ביטוי בעיר שלנו, באשדוד.
הם לא אושיות אשדודיות מצד אחד. מצד שני הם הסתובבו הרבה יחסית ומעדיפים להמעיט במילים ולהתרכז בעשייה. מאמינים שמי שיגיע למקום, ישתה ויאכל ייהנה ויחזור.
אם היו מלהקים אתכם לתוכנית ריאליטי לאן הייתם הולכים?
אייל: לפני כשבועיים הגיעו לכאן שתי מלהקות של "משחקי השף" וניסו לשכנע אותי ואת אבירם לבוא לאודישן. זה פחות הקטע שלנו אבל אם לא הייתה ברירה אז כן, תוכנית אוכל.
גבע: אני הייתי הולך ל"סנדביצ'אי נולד" בתור חצילאי בכיר.
מור: הייתי הולך למרוץ מיליון. נהנה מהטיולים בעולם עם חברה שלי מור.
במקום צפויות עוד הרבה הפתעות, הופעות ואולי יום אחד הופעה ספונטנית של אחות של אייל- יובל דיין. עלמא זה מקום בילוי לא מחייב. כולם יכולים לבוא עם כפכפים או לבושים בקפידה. הם פונים לכל הגילאים והסגנונות. אז... פשוט תבואו וקחו המלצה- תבואו רעבים עם אנשים שאתם אוהבים, תרגישו בבית ותעשו "שרינג"- טעים שם!!
המקום סגור בימי ראשון
ימי שישי פתוח לתפריט בראנצ' (שונה לגמרי) ובמוצ"ש
ימי שני- חמישי- פתוח מהשעה 12.00-17.00- תפריט עיסקיות ועד השעה 01.00 בלילה.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
