שני חיילים אשדודים בין מצטייני הנשיא שיקבלו הוקרה ביום העצמאות
20.04.17 / 10:33
חרדית שהפכה ללוחמת ועולה חדש מצרפת שהתגייס לצנחנים שניהם תושבי העיר - חיילים מצטיינים שיקבלו תעודות הוקרה מידי הנשיא והרמטכ"ל ביום העצמאות, בבית הנשיא
קבלו בכבוד את סמ"ר אקסל שטרית לוחם בצנחנים
אקסל נולד בצרפת וזאת לאחר שהוריו נפגשו בארץ ועברו לצרפת. אביו של אקסל, ג'ק, נולד במרוקו ועלה לארץ בשנת 1964, למד עברית בקיבוץ ולאחר מכן שירת בצנחנים ולחם במלחמת "ששת הימים".אמו, ג'וסלין, נולדה באלג'יריה.
אקסל החליט לעלות לישראל באוגוסט 2013 על מנת לשרת בצה"ל, הוא למד במשך חצי שנה בקיבוץ "נען" ובנובמבר שנת 2014 התגייס לצנחנים. "גדלתי עם כל הסיפורים של המשפחה, שכולם בתגייסו וחתמו קבע ולכן החלטתי להתגייס לצה"ל. רציתי להיות כמו אבא, בצנחנים".
אקסל רצה לתרום בשירות משמעותי לאחר שעזב את חייו בצרפת ומציין כי " מההתחלה חתמתי שלוש שנים וגם נלחמתי על זה, כי הייתי לוחם בצבא הצרפתי במשך ארבע שנים" .
איך ההורים קיבלו את ההחלטה שלך?
"אמא שלי הייתה מאוד גאה, אבל דאגה. אבא שלי שאל אם אני בטוח בעצמי ואם אצליח לחזור אחורה, כי התגייסתי בגיל מאוחר יחסית. כאן הייתי צריך להתחיל הכל מהתחלה". שטרית התגייס בנובמבר 2014. לאחר קורס עברית שנמשך שלושה וחצי חודשים בבסיס אלון, הוא התקבל לגיבוש בחטיבת הצנחנים. "לא רציתי שום דבר אחר. היה חשוב לי לשרת בגדוד 101. בתקופה שאבא שלי שירת שם זה נקרא גדוד 50. רציתי לשרת היכן שאבא שלי שירת בזמנו".
מה ההבדל בין השירות בצבא הצרפתי לשירות בצה"ל?
"האווירה מאוד שונה. בצרפת הצבא היה מקום עבודה עם משכורת. כאן השירות חובה. גם היחס בין המפקדים לחיילים שונה. בצבא הצרפתי העבודה הייתה מאוד מקצועית. היה דיסטנס בין המפקדים לחיילים והייתה יותר משמעת. המנטליות שונה לגמרי. מי שם יכול לחבק את הקצין שלו?".
איך היה מסלול ההכשרה?
"היו במסלול גם דברים קשים, אבל הסיפוק עצום. מההתחלה היה לי תפקיד יחסית קשה, עם המקלע. זה הרבה יותר קשה ומסובך. עשיתי מסלול של 11 חודשים. אחר כך עשינו אימונים ועלינו לקו. היינו בצפון בגבול לבנון, במוצב ציפורן ובהר דב, בדרום ובשכם".
איך התחושה?
"ההרגשה ללבוש מדי צה"ל וכומתה אדומה היא גאווה מאוד גדולה. להיות צנחן זה אומר הרבה דברים. אנחנו מאוד מגובשים ותמיד כולם מוכנים להילחם עד הסוף. אנחנו בפלוגה חברים טובים, אחר בשביל השני. כשאני יורד ברחוב עם מדי א' וכומתה האדומה, לא רואים את מה שאנחנו עושים כל יום. כבר קרה שהייתי בפעולות בשכם ואחרי זה מגיע לתל אביב. זה שני עולמות".
מה הייתה ההרגשה כשהודיעו לך שנבחרת כחייל מצטיין?
"אני לא מקבל את זה כפרס אישי, אלא כנציג של הגדוד. אני מתרגש מאוד. סיכות הצטיינות לא אומרות כלום, אבל זה טוב ונחמד וכבוד גדול להורים שלי".
קבלו בכבוד את סמל אסנת שמשון, לוחמת ברדלס
אסנת גדלה בבית חרדי, בתיכון החליטה לעבור ללמוד במקיף ב' אשדוד אך לא סיימה בגרות מלאה. אחיה, חלם להיות לוחם אך לא עשה זאת בעקבות פרופיל רפואי נמוך וכעת מרגיש כי הוא מגשים את חלומו דרכה, במיוחד לאור העובדה שבקרוב תצא לקורס מ"כים. אסנת התגייסה בדצמבר 2015, היא מספרת כי הטירונות הייתה קשה אבל זכורה לה כחוויה.