גבייאו ורועי החליטו לקרוא לסטודיו הקעקועים החדש שלהם, שנפתח לפני כשבוע בעיר אשדוד "סטיגמה". מקור המילה סטיגמה מלטינית שנחשב לסימון הוקעה מהחברה שבא לידי ביטוי לרוב בשליליות. החברות השונות בעולם יצרו אמצעים שונים כדי לסווג את האנשים בכל חברה וחברה, ואת האיפיונים הנתפסים כרגילים וטבעיים לעומת אלו הנתפסים כסטיגמה באותה חברה. כאשר נכנסים למערכת חברתית מסוימת ניתן להבחין כבר ממבט ראשון באיפיונים האישיים ולזהות את "זהותו החברתית" של כל אדם. דווקא משום כך הם החליטו לקרוא למקום בשם הזה דווקא מכיוון שבישראל אנשים מקועקעים עדיין נתקלים בבעיות במקומות עבודה שונים, הם אוטומטית נתפסים כאנשים לכאורה פחות משכילים או פושעים- ודווקא בגלל זה הם באו "הפוך על הפוך". 

רועי גדל בבית דתי- מסורתי באשדוד, הוא למד בישיבת נווה הרצוג ובגיל 15 שאל שאלות ולא קיבל תשובות שריצו אותו ועבר תפנית קיצונית אל אתאיזם. יש לו בגיל 25 כבר שבעה קעקועים, הוא נשוי+1 ומתמחה בעיקר.

איך המשפחה שלך הגיבה?
"אמרו לי מגיל 0 שיש אלוהים והתחנכתי לכיוון מסוים. המציאות שלי הסתמכה על חינוך לאמת מוחלטת מסוימת שמתישהו יצאתי ממנה. בהתחלה ההורים שלי חשבו שמדובר במרד נעורים כלשהו אבל זה לא היה משהו כזה".

איך הגעת לקעקועים?
"התקבלתי ללימודים לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון. ביררתי על המסלול ובדקתי את הדרישות. כבר אז הייתי נשוי עם ילדה והבנתי שיש דרישות גבוהות מאוד מבחינת זמן והשקעה – 5 שנים ולימודים של מעל 8 שעות ביום, מידי יום וויתרתי על זה. חיפשתי מה לעשות, התחלתי ללמוד שיווק ופרסום בקריה האקדמית אונו אבל גם שם פחות התחברתי. בתקופת אינתיפדת הסכינים ממש התגעגעתי לילדה (היא הייתה בת ארבעה חודשים) ונכנסתי לסטודיו שאיינהו עבד בו בביל"ו ברחובות וקעקעתי את השם של הילדה שלי- זה היה הקעקוע הראשון שלי. באותו היום הבנתי שיש אנשים שקמים בבוקר, עושים מה שהם אוהבים ומתפרנסים מזה".

איך הגיבו בבית לחיבור שלך והמעבר החד מתלמיד ישיבה לקעקועים?
"זה מצחיק כי על פי הרבנות איפור קבוע מאושר ומדובר באותן טכניקות ואותם חומרים. על פי הדת אסור להתקעקע כי זה היה מסמל הוקעה מהחברה (אות קין) או סגידה לאלים במובן של עבודה זרה... אבל התקדמנו. בבית לא התרגשו כל כך כי אני כבר כעשור לא מחובר לדת".

איך הפכת למקעקע?
רועי: "חזרתי לסטודיו שהתקעקעתי בו ודרשתי עבודה. הכנתי תיק עבודות עם ציורים שלי ולמדתי תוך כדי העבודה להתנהלות של הסטודיו, לאנשים, לשיטות שונות, פיתחתי סגנו אישי שלי שמשלב אבסטרקט, אמנות גולמית עם נקודות ועוד. מבחינתי אני לפני הכל אמן ורק אחר כך מקעקע".

גבייאו התחיל גם לצייר מגיל מאוד קטן. הוא שיחק כדורסל ולמד בקולג' בחו"ל דרך הכדורסל. בצבא המשיך לצייר בכל זמן פנוי שהיה לו ומיד לאחר השחרור הוזמן לסטודיו בביל"ו שם פגש את רועי, למד את התחום והחל לקעקע. הוא עבד שם במשך שלוש שנים.

כל צייר יכול להפוך למקעקע?
גבייאו : "מי שמצייר ברמה גבוה, סביר שיהיה טוב גם בקעקועים. מקעקעים לדעתי חייבים להיות ציירים טובים ולא רק כאלה שמעתיקים סקיצות".

רועי הגיע כלקוח והיה ללקוח הראשון שקועקע ב'דאבל סשן' על ידי שני מקעקעים במקביל- בשתי הידיים לפני כשנה בסטודיו. "עם הזמן הבנתי שלקוחות הגיעו במיוחד אליי ודרשו שאני אקעקע אותם- אני עושה בעיקר קעקועים בסגנון ריאליסטי וגיאומטרי. מההבנה הזו דיברתי עם מנהל הסטודיו והודעתי שאני מתכוון לפתוח מקום משלי ועם ההיכרות עם רועי החלטנו ללכת על זה ביחד".

תגיד, כהיי עור, לא עדיף להם לעשות קעקועים בצבעים מאשר בצבע השחור?
גבייאו : "ממש לא. זה לא נתפס לא משנה מה יגידו מקעקעים אחרים. יש סיבות טכניות וכאלה שקשורות לפיגמנטציה. הדיו מוחדר לשכבה השנייה של העור, גוון העור משמש כפילטר- ככל שהעור יותר בהיר כך הצבעים יותר בולטים ומכאן כשהעור כהה הצבעים הבהירים לא נתפסים. עור כהה מסנן כמעט כל צבע למעט שחור".

לפני כחצי שנה הם דיברו על לפתוח את הסטודיו ומאז... לאחר חצי שנה נפתחו הדלתות...

למה דווקא סטודיו באשדוד?
רועי: "יש פה אוכלוסייה גדולה באופן כללי והרבה אנשים שמתקעקעים יחסית. אנשים מחפשים המלצות למקעקעים באשדוד בפורומים שונים באינטרנט והרבה מקעקעים פה עובדים עם תיקי עבודות קיימים כשאנחנו לא מציגים חוברת ודוגלים ביצירתיות וקליעה אל המסר שהלקוח רוצה להעביר. מה גם שקעקוע שכבר נעשה על אדם אחר – זה לא אותנטי ופחות מעניין. אנחנו מציירים את הסקיצות ועושים את העבודה על הצד הטוב ביותר".

מה אתם הכי פחות אוהבים לקעקע?
"גבייאו: אני לא מתחבר לקעקועים עם הרבה צבעים".
רועי: "אני פחות אוהב כיתובים של מילים או משפטים".

איך הולך התהליך עם לקוח פוטנציאלי?
רועי: "אנחנו קודם כל חושפים אותו לסגנונות, מבררים מה הוא רוצה לקעקע ועל מה הוא חשב. קעקועים זה כמו אוכל- יש הרבה סוגי סלטים למשל אבל השאלה מה יותר מתאים ומתחבר לכל אחד".

שלושה דברים חשובים לכל מי שרוצה להתקעקע?
"הכי חשוב לבוא בראש פתוח ועדיף להקשיב למקעקע שלך- יש לו את האינטרס כי הלקוח מסתובב עם הקעקוע ב"חוץ" ומשווק אותו. לא כל מקעקע יכול להיות טובים בכל סגנון- צריך לעבור על תיקי עבודות, לשאול ולברר. ואם מקעקעים משהו עדיף שזה יהיה אצל ה- הכי טוב שיש בתחום. אם אנשים מגיעים עם סקיצות שמצאו באינטרנט אנחנו תמיד מעדיף לתת "טוויסט" או טאצ' שייתן לקעקוע אמירה אישית".

יש אזורים שעדיף לא להתקעקע בהם? כואבים במיוחד?
"זה אינדיווידואלי מבחינת סף כאב. אצל רוב האנשים כואב יותר באזורי הצלעות, כפות הרגליים והבטן התחתונה. בגדול, אנחנו לא מוכנים לקעקע בפנים ובאצבעות- זה מחלים באופן נוראי- העור מתחלף באזורים האלה מאוד מהר והשחיקה של העור מאד גבוהה וזה בזבוז זמן וכסף".

הם הולכים לפסטיבלים ומקבלים השראה מקומות שונים בעולם כמו ברלין ועוד. לומדים טכניקות ומכשורים חדשים. מעבר לפרנסה ולאמנות הם מנסים להעביר מסר חשוב הלאה ובעיקר לשבור את הסטיגמות נגד קעקועים בישראל ועל הדרך- גם לגבי עצמם ברמה האישית.

הסטודיו עובד מידי יום בין השעות 11.00-20.00
העצמאות 93, סיטי אשדוד.
לבירורים והזמנות: 077-4054070
הקליקו כאן לעמוד האינסטגרם של "סטיגמה" 
והקליקו כאן לעמוד הפייסבוק