בין אלפי הרצים במרתון תל אביב מחר יהיה צעיר אשדודי שעד לפני שנה התקשה בכלל לצאת לבדו מהבית.

סער בוכבינדר בן ה-24 לוקה בספקטרום האוטיסטי. בפרוייקט מיוחד בשם "איתן – כל אחד יכול" הוא עבר אימונים מפרכים שהביאו אותו לכושר בו הוא יכול להשתתף במרתון ומרוצים ללא כל קושי ודי בקלות.

עד לפני שנה הוא כמעט ולא תקשר או יצא מהבית לבדו. בפרויקט מיוחד הצטרף סער לאימוני ריצה ששינו את חייו.  

סער מוגדר כלוקה באוטיזם בתפקוד בינוני עד גבוה. הוא תמיד אהב ספורט, השתתף ברכיבה על אופניים תחרותית ואף זכה במדליית כסף במשחקי ה"ספיישל אולימפיקס" באתונה בשנת 2011, התנסה גם בגלישת גלים, חתירה על קיאקים ושחייה, אך לא הצליח להגיע לכדי עצמאות בחייו, ולמעשה כמעט ולא יצא לבדו מפתח בית הוריו באשדוד. 

לפני כשנה וחצי, פגש בוכבינדר שני צעירים בני גילו, יוצאי יחידות צבא מובחרות, הודאל יחזקאל ויניב בניאן שהחלו לאמן צעירים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הפרויקט "איתן – כל אחד יכול". יחד איתם, החל סער להתאמן בריצה, וגילה שהוא אוהב את זה. 

באוגוסט 2015 החל סער לרוץ, תחילה 500 מטרים, אחר כך קילומטר ובכל אימון שבועי הגדיל מעט את המרחק. חודשיים אחר כך, השתתף סער במרוץ אשדוד כשהוא גומע 5 קילומטרים. 

"מבחינתי זה היה הישג אדיר" מספרת אמו עמית, "חשבתי שבזה נסיים, אבל סער שלי רצה עוד אתגרים ועוד מרחקים. הוא המשיך להתאמן ולהתחזק, הוסיף אימוני כוח ו-TRX, ובמרתון תל אביב אשתקד הוא רץ 10 ק"מ בזמן מצוין של 45:30 דקות". 

אמו כבר חשבה שסער הגיע לשיא, אבל הוא הציב לעצמו יעד מטורף של חצי מרתון. "אני כבר נכנסתי ללחץ וחששתי שזה לא ריאלי" מספרת עמית, "אלא שהבן שלי מוכיח לי בכל פעם מחדש שבשבילו השמים הם ממש לא הגבול וכשהוא מציב לעצמו יעד, הוא ישיג אותו". 

הוא החל להתאמן בריצה מידי שבוע, כשהמאמן שלו הודאל יחזקאל, מכין אותו לעצמאות. עמית: "סער למד להעביר לעצמו חימום לבד, והחל לרוץ באופן עצמאי ברחבי אשדוד כשאני עוקבת אחרי בעזרת אפליקציה בפייסבוק.

יחד עם האימונים גם השתפרה מאד עצמאותו בחיי היומיום והוא החל לנסוע לבד בתחבורה ציבורית ולהתנייד ברגל בעיר לסידורים ולחוגים". 

בכל אימון שבועי המשיך סער להגדיל את מרחק הריצה וביולי 2016 הוא כבר רץ חצי מרתון בו פגש את מי שיאמן אותו בהמשך – אבי פינקו. סער יחד עם פינקו הגבירו את אימוני הריצה, עד שלפני שלושה שבועות רצו השניים 39 קילומטרים. 

באימוני הנפח הראשונים, חזר סער מותש וקפוא, עם שיהוק טורדני שנמשך שעות והעיד על גירעון חמצן.

"בשלב הזה אני כבר נלחצתי ושאלתי את עצמי אם אני לא פוגעת בסער עם האימונים המטורפים האלה ובשביל מה הוא בכלל צריך את זה" מספרת האם.

גם בני המשפחה הקרובה, שראו את סער מתקשה לאכול את ארוחת השבת אחרי אימון נפח, החלו ללחוץ על האם להפסיק עם האימונים. אבל סער התעקש להתמיד, ולאט לאט שיפור את סיבולת הלב ריאה כך שהריצות נעשו קלות יותר עבורו. 

"כשסער אמר למאמן שלו – 'אני אוהב אותך, תודה רבה' הבנתי שהגענו להישג אדיר", מספר יניב בניאן, מנכ"ל מיזם "איתן – כל אחד יכול, "זה מדהים לראות עד כמה התקשורת הבינאישית בין סער למאמן שלו השתפרה ועד כמה הוא התעצם במהלך האימונים". 

מחר כאמור, יצטרף סער לרצי מרתון תל אביב לאורך 42.2 קילומטרים. נדמה שסער עצמו אינו מתרגש, וקשה לנחש שזהו המרתון הראשון שלו. אצל האם מצד שני, ההתרגשות בשיאה: "אני כוססת ציפורניים כבר שבוע ומחזיקה אצבעות שרק יעבור בשלום".

צילום: פרטי