הפוסט עשה את שלו ומאות "אני" נערמו זה על זה, מציבים תמונה די מכוערת של הטרדה מינית ברשת כלפיי נשים. אחד הדברים המעניינים בפוסט היו תגובות  הגברים המופתעים מכמות הנשים המוטרדות ומהערות השוליים שלהן בפוסט המתארות את החוויה. הפוסט הוביל ליצירת הקבוצה "לא ביקשתי – אל תשלח" שמטרתה להציף ולהילחם בתופעה של הטרדות מהסוג הזה. פייסבוק סגרו את הקבוצה עוד באותו היום, והוקמה קבוצה סגורה חדשה עם כללים שפייסבוק יכול להכיל  בשם "לא תטריד – הסוף להטרדות ברשת" שם רשאיות ורשאים לכתוב באופן פרטי למנהלי הקבוצה ויחד לפעול נגד מטרידים סדרתיים.

את ה"דיק פיק" הראשון שלי קיבלתי בגיל 14, שעוד לא היתה את תיקיית ה"המיץ של הזבל" בפייסבוק הלוא היא תיקיית ה –other , ואולצנו לקבל הודעות "אז איז" במסנג'ר. כשקראתי את הפוסט של שטלריד, שאלתי את בן זוגי מה הוא חושב על התופעה. הוא, כפי שהוא תמיד, פטר את הסוגיה בפשטות "תאמיני לי אנשים דפוקים". הוא לא ידע שיש תופעה כזאת עד שסיפרתי לו, הוא בטח לא ידע על ההיקף שלה, ממש כמו הגברים בפוסט. בן הזוג שלי לא הצליח אפילו לחלץ ממוחו הקודח חברים שהוא עשוי לחשוד בהם שהם כאלה ששולחים. אז התעניינתי, מה מאפיין את הגברים האלה? האם הם תופסים את שליחת התמונה כאקט של שליטה, או שהם מנסים להחמיא, לייצר אינטראקציה? החלטתי לא לשפוט, רק להקשיב ואם עקבתם עד כה – אז ספויילר קטן – ממצאי המחקר דל התקציב שלי הם סבוכים לא עקביים ומציגים תמונה חלקית אבל מעניינת.

קודם כל צריך להפריד בין שליחת תמונות בהסכמה ושלא בהסכמה. עניין ההסכמה מסתבר, לפחות מפי אלו שהסכימו לחלוק, היא לא חד משמעית. כלומר, היכרות מוקדמת (שאינה בהכרח וירטואלית) במערכת יחסים מינית – הוגדרה כהסכמה. כלומר, אם גבר ואישה מכירים ומקיימים מערכת יחסים שהיא מינית (לאו דווקא מונוגמית) ובמהלך שיחה בפייסבוק או בווצפ על הא ועל דא (הא יכול להיות מזג אוויר ודא יכול להיות חיפוש דירה), תישלח פתאום תמונה של איבר מין. כבר כאן מסתבר יש מחלוקת בין חלק מהגברים וחלק מהנשים כאשר עצם ההיכרות\השיחה\מפגשים מיניים קודמים – הוגדרו כהסכמה. עכשיו בואו נניח שיצאתי עם גבר ובאמצע ישיבה על קפה בזמן שאנחנו מדברים על "איך ונציה יפה בעונה הזאת של השנה" הוא שולף את ה"מיני מי" שלו. האם זה מפגש שנסתכל עליו בחשדנות פנים מול פנים אבל ברשת  החוקים שונים?

-

אם נרחיב את נושא ה"היכרות" ברשת, מסתבר שגברים ונשים שולחים תמונות עירום זה לזה בהיכרות מינימלית אבל תלוית הסכמה. כלומר, ברשת יש זמן מקביל בו ההיכרות עשויה להסתכם בדקות ספורות, בהן נשים וגברים מצליחים ל"הכיר" זה את זה באופן אינטימי במיוחד. האם הדבר קורה באותה תדירות פנים מול פנים (כשלא בזנות)? פחות, הרבה פחות.

גם ברשת יש חוקים – לא כל פלטפורמה מצדיקה היכרות שתאפשר שליחת תמונות עירום. פייסבוק זה דבר אחד וטינדר הוא אחר. כלומר, אישה שתיכנס לטינדר סביר שתיחשף לתופעה במהירות ובתדירות גבוהה יותר. ואם בפייסבוק עסקינן גם היא פלטפורמה מורכבת. אם ההיכרות (המינימלית) מתרחשת בקבוצות בעלות אופי מיני ההתנהגות תהיה אחרת מהיכרות בקבוצה שאופייה אינו מיני. אם נסכם עד כה – ההסכמה, מידת ההיכרות, זמן ההיכרות והפלטפורמה – משנים את ההקשר והופכים את הלגיטימציה לשליחת התמונות לדינמית (גם בעיניי נשים וגם בעייני גברים).

חשוב לציין, שכשהדבר נוגע לקהילה הגאה החוקים משתנים. לא רק שהמצב שונה בין הטרוסקסואליים להומוסקסואליים, הוא גם שונה בין הומוסקסואליים ללסביות ואפילו לטראנס. כלומר ישנה גם מורכבות פנים קהילתית ושיח נפרד ושונה בצורה בלתי רגילה במרחבים של להטבפא"קים. מעניין לראות את יחסי תמונות עירום ורשת ביחסיהם של דו מיניים – שחלקם יכולים לנוע בהיכרות המינית בין המרחבים ההטרוסקסואלים להומוסקסואליים -  להם גם נשים וגם גברים שולחים ללא הסכמה וללא היכרות תמונות עירום. כלומר, למרות ששנות ה-80 העמוסות סטיגמות על הקהילה כבר היו וחלפו, ה"בשר" ההומוסקסואלי, הלסבי והדו – מיני עדיין נתפס כ"ניתן להטרדה". 

עם כל המורכבות, עדיין לא הצלחתי להבין את הסיטואציה הפשוטה שמתרחשת בהיקפים כל כך גדולים – אישה נכנסת לפייסבוק ומגלה הודעה מאדם שהיא לא מכירה שם נמצאת תמונה של איבר המין שלו. אחרי פרסום פוסט בפייסבוק ושיחות נרחבות עם ידידים ומכרים הבנתי שאו שאף אחד לא מודה שהוא או חבריו הם כאלה, או שיש ביננו יותר מידי שלא מכירים את האנשים סביבם טוב. בגלל גודל התופעה יש כאן שתי אפשרויות שכל אחת מדאיגה בדרכה: האחת היא, שאנחנו לא מספיק מחפשים או מזהים התנהגות כזאת באנשים סביבנו. השנייה היא, שההגדרות שלנו למיניות הן כל כך אחרות וחוסר ההבנה זה את המיניות של זה ואולי אפילו את שלנו עצמנו היא כל כך עמוקה עד שבסופו של יום –  בוואקום שנוצר מהיעדר חינוך מיני – מופקות הטרדות ותקיפות מיניות.

לאחר שלא מצאתי בסביבתי הקרובה את התשובה, חיפשתי במעמקי הגוגל וקראתי שגברים מתגרים יותר מה"ויזואלי" וחושבים ששליחת תמונה היא מחמאה או הזמנה לגיטימית, שחלק מהגברים מכירים בהטרדה ופשוט מנסים לשלוט במרחב, ושיש כאלו שמשעתקים את הפורנו שהם צורכים. כלומר, גבר שצופה בפורנו (שהוא עיוות של יחסי מין) מבין שהמפגש של האישה הוא בעיקר עם איבר המין ולא עם איברים אחרים בגוף הגבר וכך מתרגם מיניות. אחד הגברים ששוחחתי איתו אמר משפט שיכול להתחבר לתאוריה הזאת ואולי להסביר לנו כמה השאלה הזאת אינה פתורה: " מי שאשלח לה "דיק פיק" צריכה להיות מישהי מיוחדת שאני מרגיש חופשי איתה. שלא יהיו מחסומים של ביישנות ואי נוחות. זה כמו להיות מספיק פתוח עם מישהי בשביל לגמור לה בפה".