תהילה הזמינה אותי למשרדה הקטן בחברת הביטוח שבה היא עובדת. היא נראתה חיננית וחייכנית ומלאת אנרגיה. "אל תטעה", היא אמרה לי בחיוך, "בפנים אני אוכלת את עצמי".

תהילה החלה לספר לי על הזוגיות שלה ושל תומר בעלה. תומר הוא בעל עסק לגינון, הוא מוכשר והעסק מצליח ומרוויח. תהילה תיארה לי את ההידרדרות האיטית בזוגיות וידעה לספר שמבחינתה המשבר התעצם כאשר לפני כחצי שנה, תומר הצטרף למפגשי בעלי עסקים, שנפגשים אחת לשבוע בשעות הבוקר לצורך שיתופי פעולה ופרסום. תומר החל לזרוח, בכל בוקר של מפגש הוא מתגנדר כדבריה, הוא קנה בגדים במיוחד למפגשי הבוקר הללו, הוא מתקלח ומתבשם. ממש כמו חתן ביום חופתו.

במקביל, המשיכה תהילה לספר לי, התקשורת ביניהם הלכה ודעכה ובחודשים האחרונים. "אפילו לא קיימת אינטימיות בינינו. נוצר מרחק ונפער בור עמוק בינינו" סיפרה תהילה. "חברה טובה שלי, יעצה לי לבדוק את העניין הזה, זה בעייתי ולא נראה טוב. אני רוצה לשלול את האפשרות שתומר מנהל רומן וזה ההסבר לכל הקשיים בזוגיות שלנו", היא סיכמה.

שאלתי את תהילה ושמחתי לקבל את תשובתה שעניין החשד לבגידה לא עלה בשיחה בינה לבין תומר, כי במידה ואכן קיים רומן, תומר עדיין ״רדום״, הוא לא זהיר ולא חושש שתהילה חושדת בו. שבוע לאחר מכן, בבוקר המפגש, צוות בלשים נצמד לתומר והוא אכן הגיע למפגש בעלי העסקים בבית קפה שכונתי באחת מערי השרון.

בשעה 09:15, כאשר נראתה תחילת התפזרות של הקבוצה, נראה תומר מגיע לרכבו וממתין ברכב. הוא נראה מרבה לצחוק ומסתמס ללא הפסקה. כעבור 20 דקות, החל תומר בנסיעה ותוך זמן קצר ניתן היה להבחין שרכב אחר נוסע בעקבותיו. ברכב נהגה בחורה צעירה, שנראתה במפגש בבית הקפה. השניים הגיעו בנסיעה ישירה למתחם צימרים במושב באזור השרון, נבלעו עם רכביהם במתחם המבוצר והדיסקרטי ושהו במקום בדיוק שלוש שעות.

כשיצאו, עצרו השניים שוב בחנייה צדדית, תומר נראה ניגש לרכבה של הבחורה, נראה מנשק אותה על שפתיה, חוזר לרכבו ונוסע. הבחורה המשיכה בנסיעה והגיעה למשרד אדריכלות נוף במרכז תל אביב. בהמשך היום, במספר בדיקות, מצאנו את זהותה של הבחורה, שגם היא נשואה ואם לשני ילדים קטנים.

המידע במלואו הועבר לתהילה. היא חששה מתוצאות החקירה וקיוותה בכל ליבה שחשדותיה לא יאומתו. אך זו המציאות. אי אפשר לשנותה, אפשר רק להדחיקה ולהסתפק בנוחות של אי הידיעה ושאין צורך לקבל החלטות. אלו המשברים של החיים.