ראיון מיוחד לרשת ישראל נט

אולם מופעים, 250 תלמידי תיכון מתיישבים, נראה כי הולכת להיות הרצאה רועשת במיוחד ואני תוהה איך  אצליח להיות קשובה, ופתאום ללא כל התראה האולם הופך לפעימה אחת  ונשמע קולו, הוא אומר " לכל אחד מאתנו יש סוד, משהו שקרה לו במהלך חייו, וכל אחד עובר משהו בחיים ובטוח שאם ידחיק וישם מאחור זה פשוט יעלם וייפתר..."

אני לרגע עוצרת ותוהה, מי שצפה בסדרה בטח שואל מה כבר יש  לו עוד לחדש? ואז בין המחשבות בלי לשים לב אני מרגישה יד מושטת שמכניסה אותי  למסע סוחף במיוחד.

אלי כהן בן 37, מתגורר באשקלון נשוי לגילי ואב לאורי ואביגיל, מפקד צוות כבאים ודובר מחוז דרום של מערך הכיבוי.

את סיפורו של אלי כהן כולם כבר מכירים , הוא נחשף לראשונה בסדרה  דוקו ראליטי "גיבורים " בערוץ 10, כדמות  שהצליחה להיכנס לרבדים עמוקים בליבם של הצופים. 

למרות שסיפור חייו כבר מוכר לרבים, הוא הצליח לבנות הרצאה מלווה בעוצמות חבויות , הוא מביא את סיפורו האישי היוצא דופן, על הישרדות כנגד כל הסיכויים, אשר בסופה  גורמת לך לעצור לרגע  ולחשוב... אם הוא הצליח לצמוח מתוך זה? העז  חלם והגשים, אז כל אחד יכול. 

במשך 13 שנה ,  הוא מתעורר כל בוקר עם רצון ותעוזה להציל חיים,  בעבודתו ככבאי הוא נתקל במראות קשים במיוחד, ובמקביל מדברר את המקרים לתקשורת.  

בדרכו הייחודית,  הוא מדווח על אירועים ומצליח להעביר  את הידיעה, בצורה קולחת וברורה, כשהוא טומן בחובה מסר חשוב שייצור הבנה לקוראים. לאלי רצון  גדול ללמד  את  האזרחים, להפחית את הסכנות, במקרים של שריפה או בהיחשפות לחומרים מסוכנים, הוא מאמין שברגע שתיווצר מודעות כך יפוחתו המקרים.

המעבר לקדמת הבמה

לאחר  כיכובו בסדרה  ולאור התגובות החמות  שקיבל מאנשים, החליט אלי לא להישאר אדיש והבין שיש בידיו מתנה עוצמתית במיוחד.

כשבנו  הבכור רפאל  נפטר , הוא גילה שמעבר לאובדן הכואב, הוא בעצם עבר מסע של שליחות משותפת, שבה רפאל  העניק לו ארגז כלים,  להנחיל ולהעצים אחרים.

אלי הבין שכל אתגר שפגש, היא עוד מדרגה בדרך לחזון האישי וכעת כשהוא מגובש וחיבר את כל החלקים בפאזל,  הוא מפזר את המתנות  לכלל. 

במשך חודשים  של כתיבה למידה וסיוע של אנשים,  הוא רקם הרצאה מרתקת. בחודשים האחרונים הוא מרצה בפני חברות , מוסדות, ובתי ספר ברחבי הארץ, את הרצאתו – "קחו נשימה" הרצאה אשר משנה זווית התבוננות על החיים.

אלי סיפרת שבנך רפאל הצליח להקנות לך כלים ותובנות,  למרות שהוא לא דיבר כלל,איך הצלחת להביא את זה לכדי ביטוי? 

"במשך 8.5 שנים לימד אותי בני ז"ל שאפשר לעשות הכול אחרת, שנינו דיברנו דרך העיניים והשפה הייתה ברורה וצלולה, כל שיחה שהייתה לי אתו וכל חוויה לטוב ולרע הייתה מוציאה אותי  עם עוד תובנות ועוד כלי עצום להתמודדות עם החיים"

"כשהייתי צריך במקביל להתמודד עם אתגרי החיים "השגרתיים" מצאתי את עצמי מוציא בכל פעם כלי שרפאל ז"ל העניק לי ופתאום הייתי רואה פתרונות , הכול היה הופך לקל יותר. תחשבי כמה כלים נכונים יכולים לשנות את חיינו ואיזה יתרון יש לנו כשיש לנו ניסיון חיים וארגז כלים שמלווה אותנו בחיינו".           

הרצאה יוצאת דופן... 

השם של הרצאה קחו נשימה.. אני חייבת לציין שהיו רגעים שהרגשתי שקשה לי לנשום..  "מנהל המחלקה מסביר לי שזהו, זה הזמן להרים ידיים נותרו לו כמה שעות , לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי,  רפאל נלחם על חייו מהיום שנולד,עברנו 8.5 שנים בטיפולים,קשיים,משברים ומה לא,רפאל תמיד הראה לי רצון לחיות למרות הכל,לא משנה כמה קשה,כמה כואב וכמה המצב לא ברור רפאל מעולם לא הרים ידיים אז אתה מצפה שאני ארים?" 

המלחמה של אלי לא להרים ידיים בשום שלב בחיים, גם ברגעים האחרונים שנדמה כי זה נגמר... העצימה את היכלת להאמין שבתוך תוכנו אנחנו יודעים את כל התשובות,  התחושות שלנו אינן מוטעות בייחוד כשאנחנו מחוברים לרצון.  

אז הבנתי שזה שונה מכל מה שהכרתי עד היום, אלי הצליח לגעת בכולם,  לא משנה עם איזה סיפור וחבילה אישית הם הגיעו להרצאה, הוא יצר גשר של תובנות, שאפשר להשתמש כמודל להצלחה בחיים האישיים. 

הרצאתו מעוררת את הרצון,  לקחת אוויר ולהתייחס לחיים בפרופורציה המתאימה,  זה ישמע קצת קלישאה,  אך כל מי שנכנס  להרצאתו  יעיד שיוצא כאדם אחר ...

מי שכבר חווה את הרצאותיו הם תלמידים  מבתי ספר רבים ברחבי הארץ, ביניהם בתי ספר בדרום :"מדעים" באשקלון , בית הספר "שפיר" במועצה האזורית שפיר,   ובקרוב ירצה גם בבתי ספר באשדוד ובאר שבע.  

אלי מה קורה במפגש  עם התלמידים ?

"בד"כ התלמידים רואים באירוע כ"עוד הרצאה" אבל... לוקח להם בדיוק 2 דקות להבין שזה משהו אחר אמתי ואנושי.  לראות תלמידים נסחפים איתי למסע, מתנתקים לרגע מהמציאות, עוזבים את מכשיר הסלולרי ומהופנטים זה דבר עצום".

"כשמנהל בית ספר פונה אליי לאחר ההרצאה ומספר לי שהוא 25 שנה בתחום ההוראה ונכח בעשרות הרצאות אך מעולם לא ראה תלמידים מהופנטים כך ומעולם לא האמין שאפשר להחזיק 250 תלמידים למשך שעה וחצי וכל זאת מבלי שאפילו תלמיד אחד יפצה פה או יאבד סבלנות זה מסביר כמה הכלים שקיבלתי עוצמתיים".

הניצוץ של הילד הפנימי

אחרי מספר מפגשים ושיחות ארוכות עם אלי,  ודמעות של התרגשות והתפעמות  מהרצאתו  ,  הכרתי אדם עם תעצומות נפש גדולות, שנראה כמי שעוטה על עצמו חסינות ושריון עבה של ביטחון, ומשדר עסקים כרגיל. 

מתחת לשכבות השריון , הצלחתי לגלות בתוכו  את הילד הפנימי , הרגיש, האותנטי,  הילד  בן ה-8 שמשחק בשכונה באשקלון, ילד שגדל בשכונת מצוקה עם חברים שונים, כשחלקם עוסקים בפשיעה,  ולמרות שהוא לא  מאמין בדרכם, עדיין  רואה בכולם חברים  שווים ובוחר להשתלב , כי הוא זוכר שבליבו  ניצוץ של חלום גדול, להצליח ולהוכיח לכולם שאפשר גם אחרת.

את הניצוץ הזה הוא סוחב במשך שנים,  לצד חיים שלמים  בהם חווה אין סוף של אתגרים, אב שיושב  מאחורי סורג ובריח, מחסור כלכלי,  הצורך לפרנס את משפחתו מגיל צעיר , המאבק להיכנס למערך הכבאות,  מחלתו של בנו הבכור, התמודדות  והאובדן הכואב, המראות הקשים שראה בעבודתו כלוחם אש ,והבנת המשמעות בהצלת חיים.

וכיום הניצוץ  של אלי , הפך לכלי שרת בעבור מטרה אחת בלבד, שינוי העולם לטוב יותר.

איך  אתה  מצליח לקחת את החוויות הקשות בחייך  ולספר אותם בהרצאות ביום יום?

"כשהחלטתי לבנות את ההרצאה התייעצתי עם מומחים בתחום על מנת לקבל כיוון, הבנתי שאני צריך קודם כל לשים את הכול על הכתוב ומצאתי את עצמי כותב במשך 5 חודשים יום ולילה, פתאום אני מבין כמה עברתי, כמה חוויות וכמה הן היו קשות ומצד שני כמה יצר ההישרדות שלי והעקשנות שלי גרמו לי לעבור אותן ולהפוך אותן להצלחה".

"חשוב היה לי  לקחת את החוויות האלה ולהעביר אותן לקהל בדיוק כמו שהיו וכך בעצם לגרום לכל אחד ואחת לקבל פרופורציות לחיים ולהבין שה"בעיות" או "החוויות הקשות" שהם חושבים שהם עוברים הם לא בדיוק קשות, גם אם נראה שכן אז הנה דרך שאפשר לעבור אותן, לשרוד ובסופו של יום גם לנצח".

איזה תגובות אתה מקבל על הרצאה ?

"התגובות עצומות ומדהימות, מהתלמידים אני שומע כמה ההרצאה הייתה מרתקת וכמה כלים הם רכשו ממנה, חלקם פונים בסוף ההרצאה ומספרים כמה אויר נתנה להם ההרצאה, שהם מתכוונים להסתכל אחרת על החיים, שמרגע זה הם לא מתכוונים לוותר לעצמם ורוצים לכבוש את הפסגה אשר חשבו שכבר לא יראו אותה באופק".

"מדהים לקבל תגובות מכל הגילאים ,באחת ההרצאות בצפון פנתה אליי בסוף ההרצאה ניצולת שואה, היא סיפרה כמה החוויות שעברה בחיים, פירקו אותה פיזית ונפשית וכמה ההרצאה חיברה את כל החלקים מחדש, שיש לה רצון  לחיות פתאום והוא עצום, ושעכשיו פתאום בא לה ליהנות מהחיים".

"זה מדהים שההרצאה נוגעת בכל הגילאים ואני שמח על כך ומתחזק יותר ויותר מכל תגובה ותגובה שאני מקבל".

אלי, מה אתה מאחל לעצמך להמשך הדרך?

"שאצליח להעניק את הכלים שקיבלתי לכל אדם באשר הוא ובכל גיל, שתמיד אוכל להעניק לכולם ולשמח את הסובבים אותי, הלוואי ואצליח להפוך את עולמינו לטוב יותר ולדעת שגרמתי לשינוי עצום".

"אני רוצה לגרום לכולם להאמין בעצמם, אין לי ספק שעם הרצון שלי, הכלים של רפאל, ניסיון החיים שעברתי והקשיים שליוו אותי בדרך אצליח להעצים כמה שיותר אנשים ".

בחודש הבא  אלי  יעלה  על במת המופעים באשקלון, אלי בוחר לפתוח את מסע ההרצאות לקהל הרחב דווקא  במגרש הביתי, זאת מתוך הכרה, במקום בו צמח וגדל והחיבור האנושי לסביבה התומכת. 

לפרטים ומועדים של ההרצאות ניתן להיכנס לדף הפייסבוק – אלי כהן מרצה-קחו נשימה