לדבר, לרגש ולהצחיק- אילן אדרי מאשדוד עושה סטנדאפ וכובש את הבמה
17.11.16 / 15:31
בגיל 45, אחרי שנים בהן היה שם בשביל כולם כמעט, אילן אדרי מאשדוד מרשה לעצמו לעמוד תחת אור הזרקורים וליהנות מהתהילה כסטנדאפיסט מבטיח. באופן אישי, אני לא נוטה לכתוב ביקורת על מופע שלא ראיתי בדרך כלל, אבל הסערה החיובית שנוצרה ברשת החברתית פייסבוק בעקבות הידיעה שאילן אדרי עלה במופע סטנדאפ לא יכלו להשאיר אותי אדישה. אז תיאמתי איתו פגישה ונפגשנו לראיון, או במילים אחרות- זכיתי לשעה של מופע סטנד אפ ולא רק אחד על אחת. "לא רק", כי אדרי הצליח גם לרגש אותי. ראיון אישי בדרך להגשמה העצמית של אילן אדרי
צילומים: פזית עוז
אילן אדרי, נשוי+ 4, חי כמעט כל חייו בעיר אשדוד ונחשב לדמות מוכרת ומערכת. הוא עובד בחברת חשמל כאחראי משמרת במחלקת הביטחון כ- 20 שנה בעוד כל חייו חלם לעשות דבר אחד- לעמוד על במה עם מיקרופון- לדבר, לרגש ולהצחיק.
איך החלטת פתאום לעלות על במה?
"יצא לי לדבר מול קהל גדול של כ- 200 איש לא אחת, בין אם זה בארץ או במרוקו- בכל שבת חתן שיש לחברים זה ידוע שהמיקרופון מגיע אליי ונעצר אצלי. איכשהו תמיד אני הופך למסמר הערב. לפני כשלושה חודשים חברי הטוב חיים רביבו אירח בביתו חברים מ"התעשייה"- המון אנשי מפתח מוכרים ואשתי ואני הגענו והיינו היחידים שאינם "ידוענים". במהלך הערב מישהו התחיל לספר בדיחה, מיד אחריו מישהו אחר סיפר בדיחה וככה זה התגלגל, מצאתי את עצמי שותק ובוחן את ההתרחשות עד שחיים ביקש מכולם להיות בשקט והציג אותי. כמובן שלא היה מיקרופון והתחלתי לספר להם כמה בדיחות במסווה של לנסות עליהם חומרים- וזה עבד!
אז אתה מספר בדיחות בעצם?
"הכישרון שלי בא לידי ביטוי בזה שאני פשוט מצחיק. אני יודע לתאר סיטואציות ולהעביר אותן. תמיד תהיה לי בדיחה לתת, בהקשר של כל סיטואציה שיכולה לעלות. אני אוסיף ואומר שברגע שמישו מנסה לספר לי בדיחה שאני כבר מכיר אני עוצר אותו. במופע עצמו מדובר בהרבה מעבר ל-ל ספר בדיחות. אני עובד על מופע מלא ויש לי סיפור חיים אישי שמשולב- שאף אחד לא יכול להתחקות אחריו, הוא בלעדי לי".
תרם כלייה לאמא שלו
כשהיה בן 21 תרם לאמא שלו כלייה איתה היא חיה במשך תשע שנים אולם בצער רב נפטרה מדום לב... "אמא שלי נפטרה וחלק ממני נמצא בקבר. זה לא משנה מה יגידו לי, אני לא מצליח לבכות את הכאב הזה או לחלום עליה. ניסיתי להתמודד עם זה בכל מיני דרכים, הלכתי לרבנים... היה ביני לבין אמא שלי חיבור שלא ניתן להסביר, מעבר לעניין הפיזי של הידיעה שחלק ממני נמצא בה מתחת לאדמה. זה לא משהו שאני מספר סתם ככה. הרי באיזה הקשר נפתח שיחה על זה? לפעמים כששואלים אותי "למה יש לך רישיון חוקי לקנאביס?" התשובה איכשהו מגיעה לזה".
להבדיל מגדי וילצ'רסקי, אדרי לא מדבר על לגיליזציה ונלחם את מאבק הסטלנים, הוא מביא את המקום האישי שלו, שלא משנה איך תסתכלו עליו, לא תוכלו להישאר אדישים אליו- קצת אחרי שתרם לאמו את הכלייה, חלה במחלה נדירה- היחיד בארץ (!) שגורמת לו לכאבים וקיבל אישור לקנאביס רפואי. משם, הוא מתאר סצנות כאלה ואחרות על החברים הסטלנים שמתקשרים ו"חופרים" לו ב'סמול טוק' כדי לבדוק אם יש מצב "להתארגן" דרכו (לא, הוא לא מקבל כמות מסחרית והוא מעשן כדי לחוש הקלה בכאבים), מתאר כיצד "הישראלי המכוער" נעלם גם אם צריך לחכות שלוש שעות בתור כדי לקבל קנאביס- כולם ממתינים בסבלנות יתרה להבדיל מכל תור אחר בבתי מרקחת רגילים...
תגיד, יש קשר בין המחלה שלך לעצם זה שתרמת כלייה?
"בגדול הכלייה שנותרה לי מתפקדת טוב. אני חושב שיש קשר כלשהו לניתוח. שיניתי הרגלי תזונה ורזיתי כ- 14 ק"ג, היום אני לא אוכל בשר, לא שותה אלכוהול..."
יש לך תמיכה אישית מהרבה ידוענים ובראשם חברך הטוב, חיים רביבו. חושב שהיית מצליח לפרוץ ככה גם בלעדיהם?
"כשאני מספר בדיחות אנשים צוחקים בגללי, לא בגלל חיים רביבו או כל חבר אחר. יש לי יתרון זה נכון, אבל בסופו של דבר לא משנה כמה יעזרו לי- אם אני לא אצחיק אנשים לא יבואו לראות הופעה שלי. חובת ההוכחה היא בסופו של דבר עליי. אגב, ממש קשה להצחיק את חיים. אנחנו חברים טובים מגיל 7 ככה שאני יודע שאם הצלחתי להצחיק אותו יש מצב שזה באמת מצחיק ומעבר לזה הוא אמר לי רגע לפני שעליתי על הבמה במופע הראשון משפט אחד שממש ריגש אותי: "אתה לא עזבת אותי מגיל 7 וליווית אותי בכל דבר. עכשיו הגיע תורך". המופע הראשון שלי ב"סאנסט" באשדוד היה 'סולד אאוט' ואני מקווה שכך יהיה גם במופע הבא".
מי כותב לך את החומרים?
"מני אסייג (הבן של שלום) כותב איתי ביחד את החומרים. אני בגיל 45. שום דבר לא יכול לבלבל אותי יותר, בטח לא כסף. זה הכיף שלי עכשיו ואני נהנה מזה מאוד. העליתי איזה שלושה סרטונים לפייסבוק והתגובות היו מעולות. אני מצחיק לא רק על הבמה או ממש בלעשות סטנדאפ אלא בכל מקום שאני נמצא בו."
אדרי בא ממקום לא קל. גדל בשכונה לא פשוטה, עשרה נפשות בדירה קטנה. מסביב היה לא מעט פשע והרבה חברי ילדות שלי נפלו לסמים. מה ש"הציל אותו" היה שני דברים- ההורים שלו וזה שהלך לחוגים- "שיחקתי כדורגל מגיל קטן... בטלה ושעמום היו יכולים לקחת אותי למקום אחר. הייתי שחקן לא רע, בגיל 18 התגייסתי ובגיל 21 גם אם חשבתי לחזור לשחק... אמא שלי חלתה ותרמתי לה את הכלייה מבין כל האחים שלי. השמנתי פתאום... אז על מה אני מדבר במופע?
"אני בן 45, לאשתי יש 'ככה' שיער, יש לי כלב שבעצמו לא יודע איזה סוג הוא, חמותי באה אלינו לשבת ונשארה 21 שנה לגור אתנו, תרמתי לאמא שלי כלייה, יש לי מחלה סבבה כזאת בשם "גאוט" (דלקת מפרקים כרונית) שעליה קיבלתי רישיון לקנאביס רפואי. עם מה להתחיל?"
נכון שאתם רוצים לשמוע את ההמשך? גם אני.
בקרוב ייצא אדרי בסבב מופעים... שווה להתעדכן!
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
