כתבתו של דור גפני, כאן דרום

גבעת הכורכר שמתנשאת מעל רצועת החוף של רובע ט"ו באשדוד רוחשת בפעילות מאז תחילת השבוע. תחת השמש הקופחת ובחסות ברזנט שחור שמספק צל חלקי, עמלים עשרות בני אדם על חשיפת שכבות קדומות.

הם הגיעו במסגרת חידוש והרחבת החפירות באתר אשדוד-ים. מדובר במשלחת ארכיאולוגית שבה משתתפים חוקרים וסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת לייפציג בגרמניה. בנוסף אליהם יש גם חבר'ה שהגיעו משווייץ ואנגליה. בהמשך אמורים להצטרף חוקרים מוינה.

באמצע שנות ה-60 בוצעו לראשונה חפירות ארכיאולוגיות במקום ולפני שנתיים הן חודשו במסגרת משלחת בראשותו של ד"ר אלכסנדר פנטלקין ממהחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאור הממצאים הוחלט להמשיך ולהעמיק אותן. בקיץ אשתקד הן היו אמורות להתחדש אך בעקבות ירי הרקטות לאזור במהלך "צוק איתן" התכנית נדחתה. הגרמנים כבר היו עם רגל אחת על המטוס כשקיבלו הוראת ביטול.

כבר בפעם הקודמת נחשפו שרידי מבנים מימי הפלישתים והאשורים ומטבעות מהתקופה החשמונאית. אולם נראה שגולת הכותרת הן העדויות לנמל גדול מהתקופה האשורית (המאה ה-8 לפני הספירה) בצורת פרסה שצידה הפתוח מופנה לים ושכיום קבור בחלקו הגדול מתחת לחולות.

החוקרים ותלמידיהם עובדים קשה: חושפים, מנקים, מפנים הרבה חול בדליים, משתמשים בטוריות ובמקושים אבל גם בכלים עדינים יותר.  בימים האחרונים התגלו כמה פריטים יוצאי דופן ובראשם אבני בליסטראות מהתקופה ההלניסטית. 

"בשנות ה-60 חפר פה יעקב קפלן ועשה מספר חתכים בחומה מתקופת הברזל, המאות ה-8-7 לפני הספירה", אומר  פנטלקין.  "הייתה כאן באותם ימים עיר-מדינה פלישתית שנקראה אשדוד והתגוררו בה אלפי תושבים, והאתר שסמוך לחוף שבו אנו חופרים עתה נקרא אשדוד-ים. בסביבות 714 לפני הספירה היה מרד של האשדודים נגד השלטון האשורי. אדם בשם ימאני תפס את השלטון בכוח, וסרגון, השליט האשורי, שלח כוח גדול לדכא את המרידה.

כבר לפני שנתיים חשפנו קטע מהחומה הגדולה שניצבה פה וכיום מכוסה בחולות. הייתה כאן מערכת ביצורים משוכללת כולל חלקלקות וסוללות שיתכן ומטרתה הייתה הגנה על הנמל. יש סימן שאלה בנוגע לזהותם של האחראים לבניה: קפלן, למשל, סבר בשעתו שאותו ימאני הוא שביצר את אשדוד-ים כנגד האשורים.

 בעונה הראשונה, לפני שנתיים, מצאנו כאן חרצני זיתים עתיקים. תיארכנו אותם בשיטת פחמן 14 ונמצא שהם מהמאה ה-8 לפני הספירה, גם החרסים שמצאנו התאימו. ממצא מעניין נוסף שהתגלה היה בור הטמנה עם כלים פולחניים מאותה תקופה. בנוסף, התגלו שרידים מרשימים מהתקופה ההלניסטית, לרבות מטבעות וכלי חרס".

לדברי פנטלקין הם נעזרים במכ"ם חודר קרקע כדי לגלות מה מצפה להם בעומק. החלום הגדול הוא למצוא עדויות למעגנה עתיקה ואולי שרידי ספינות ומזחים. "יש לנו תקוה שבעתיד עוד יקום פה פארק ארכיאולוגי מרשים, אולי בדומה לפארק הלאומי באשקלון. אני יכול לומר לך, למשל, שעל קרקעית הים במרחק לא רב מהחוף, נתגלה בעבר סרקופג משיש והוא מכוסה כיום בחול".

לצידו של פנטלקין, נמצאת בשטח שותפתו למחקר, פרופ' אנגליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג. לשאלתי האם החום לא מפריע לה, השיבה פרופ' ברליונג: "לא, אני נהנית מכל רגע. חפרתי בעבר בנגב והיה הרבה יותר חם". היא מזכירה ש"כבר בתנ"ך כתוב שנשות אשדוד היו מרשימות מאוד".

ביום חמישי צפו החופרים, מהארץ ומחו"ל, במופע של פאר טסי באמפי באשדוד. הם משתכנים בבית הספר אורט ימי ולדברי ברליונג האוכל מצוין. במסגרת שיתוף פעולה עם המוזיאון לתרבות הפלישתית באשדוד הוזמן הציבור הרחב לקחת חלק בחפירות. בשבוע הבא תתקיים במוזיאון קייטנת 'הארכיאולוגים צעירים' לילדי כיתות ה'-ו'. באחד הימים הם יבואו לטעום ממלאכת החפירה באתר אשדוד-ים.